מֻבְהָק עריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא מובהק
הגייה* muvhak
חלק דיבר תואר
מין זכר
שורש ב־ה־ק
דרך תצורה משקל מֻקְטָל
נטיות נ׳ מֻבְהֶקֶת ר׳ מֻבְהָקִים מֻבְהָקוֹת
  1. לשון חז"ל [נדיר] נוצץ. מאיר.
    • אבל כתרו של דוד מובהק ומשונה מכל הכתרים וזיוו הולך עד סוף העולם מדרש עשרת הרוגי מלכות
  2. לשון חז"ל בעיקר בצירופים: ברור מאוד. שאין להתבלבל בו. שאין לערער על זהותו.
  3. בעל מקצוע עם נסיון רב מומחה במלאכתו.
    • אבל בשירות דוד שבשמואל ובתילים לא נתנו חכמים שיעור, אבל לבלר מובהק מרצפן בפתיחות באתנחייתא וסופי פסוקים (מסכת סופרים פרק יב)
  4. [עממי] מזוהה עם עם . שיש בו מאפיינים מרכזיים המתאימים לקבוצה אליה משתייך.

גיזרון עריכה

צירופים עריכה

נגזרות עריכה

מילים נרדפות עריכה

ניגודים עריכה

תרגום עריכה

  • אנגלית:
 1.
 2. clear‏‏‏‏
 4. typical‏‏‏‏

ראו גם עריכה

השורש בהק
ניתוח דקדוקי לשורש
משמעות עיקרית אור חזק. מראה ברור. בהירות.
גזרה
הופיע לראשונה בלשון לשון המקרא


השורש ב־ה־ק הוא שורש מגזירת השלמים

נטיות הפעלים עריכה

ב־ה־ק עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל בָּהַק בּוֹהֵק יִבְהַק בְּהַק לִבְהוֹק
נִפְעַל
הִפְעִיל הִבְהִיק מַבְהִיק יַבְהִיק הַבְהֵק לְהַבְהִיק
הֻפְעַל הֻבְהָק מֻבְהָק יֻבְהַק -אין- -אין-
פִּעֵל
פֻּעַל -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל