לָעָה עריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא לעה
שורש וגזרה ל־ע־י/ה או ל־ע־ע
בניין פָּעַל (קַל)
  1. לשון המקרא (משמעות משוערת) בלע אל תוך הלוֹע.
  2. לשון המקרא (משמעות משוערת) דיבר הרבה ובשטף.
    • ”כִּי עַתָּה מֵחוֹל יַמִּים יִכְבָּד עַל כֵּן דְּבָרַי לָעוּ (איוב ו, פסוק ג)
    • ”מוֹקֵשׁ אָדָם יָלַע קֹדֶשׁ וְאַחַר נְדָרִים לְבַקֵּר“ (משלי כ, פסוק כה)

גיזרון עריכה

  • הפועל מופיע 3 פעמים במקרא, במקומות הנ"ל. נחלקו הפרשנים בהוראתו בכל אחד מהמקומות.
  • יש שגזרו מהמילה "לוֹע", ופירשו: בלע אל תוך הלוע, או זעק מעומק גרונו.[1]
  • יש שפירשו: דיבר בצורה מבולבלת וחסרת הגיון, בהקבלה לערבית: لَغْو (לַעְ'וְ) - לדבר שטויות ובחוסר הגיון.[2]
  • יש שהקבילו לארמית: לעי - עִיֵּף, התיש (השוו לָאָה), שמדבר ארוכות עד שהשומע מותש, או שהשתכרו ותש כחם.
  • יש שפירשו בעובדיה: שתה הרבה ולא רווה, בהקבלה לערבית: لَغِيَ (לַעִ'אַ) בהוראה זו.[3]

מידע נוסף עריכה

  • לגבי השורש, יש טוענים שבאיוב המילה מלעיל ועל כן שורשה ל־ע־ע, ובעובדיה הוא ל־ע־ה.

תרגום עריכה

ראו גם עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. כך פירשו הואיל משה (עובדיה, משלי), דעת מקרא (איוב, עובדיה), וכן נראה מדברי ר"י קרא (עובדיה). מפרשים רבים (רד"ק, ראב"ע ועוד) פירשו בהוראת "בלע", אבל לא קישרו למילה "לוע".
  2. אליעזר בן יהודה, מילון העברית הישנה והחדשה, לעה ב.
  3. אליעזר בן יהודה, מילון העברית הישנה והחדשה, לעה א. מ"צ קדרי, מילון העברית המקראית עמ' 566.