למה

לָמָּה (גם: לָמָה גם: לָמֶה)

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	למה
הגייה^*	lama ,lamma
חלק דיבר	מילת שאלה
מין
שורש
דרך תצורה	ל־ + מה
נטיות

לשון המקרא מאיזו סיבה, עקב מה, מדוע.
- למה אינך מצטרף אלינו למשחק?
- האם המורה יודעת למה עירית בכתה?
- אני יודע למה התחרות נדחתה.
- ”וַיַּעַן יְהוֹנָתָן אֶת־שָׁאוּל אָבִיו וַיֹּאמֶר אֵלָיו: לָמָּה יוּמַת, מֶה עָשָׂה?“ (שמואל א׳ כ, פסוק לב)
לשון המקרא לשם מה, לאיזו תכלית, לאיזו מטרה.
- למה את זקוקה למחברתי?
- ”וְלָמָה ה' מֵבִיא אֹתָנוּ אֶל־הָאָרֶץ הַזֹּאת לִנְפֹּל בַּחֶרֶב נָשֵׁינוּ וְטַפֵּנוּ יִהְיוּ לָבַז, הֲלוֹא טוֹב לָנוּ שׁוּב מִצְרָיְמָה.“ (במדבר יד, פסוק ג)
- ”וַיִּשְׁאַל יַעֲקֹב וַיֹּאמֶר: הַגִּידָה־נָּא שְׁמֶךָ, וַיֹּאמֶר: לָמָּה זֶּה תִּשְׁאַל לִשְׁמִי?“ (בראשית לב, פסוק ל)
לשון המקרא מילה לציון סיבה (לא כמילת שאלה)
- ”אַל-תְּהִי צַדִּיק הַרְבֵּה, וְאַל-תִּתְחַכַּם יוֹתֵר; לָמָּה, תִּשּׁוֹמֵם. אַל-תִּרְשַׁע הַרְבֵּה, וְאַל-תְּהִי סָכָל; לָמָּה תָמוּת, בְּלֹא עִתֶּךָ.“ (קהלת ז, פסוקים טז–יז)
- ”וָאֶשְׁלְחָה עֲלֵיהֶם מַלְאָכִים לֵאמֹר מְלָאכָה גְדוֹלָה אֲנִי עֹשֶׂה וְלֹא אוּכַל לָרֶדֶת לָמָּה תִשְׁבַּת הַמְּלָאכָה כַּאֲשֶׁר אַרְפֶּהָ וְיָרַדְתִּי אֲלֵיכֶם.“ (נחמיה ו, פסוק ג)
- "נכנסתי למשחק למה המשחק אוניברסל / לא נורמלי זה בא לי היפ הופ אורגינל / אוכל את כל המתחרים ותקרא לי קניבל" (הפינאלה, מאת סאבלימינל)

גיזרון

הצירוף לְ־ + מָה משמש במשמעות זו בשפות רבות.

צירופים

מילים נרדפות

מדוע

תרגום

איטלקית: perché‏‏‏‏
אנגלית: what for‏, why‏‏‏‏
אספרנטו: kial‏‏‏‏
גרמנית: wofür‏, weswegen‏, weshalb
דנית: hvorfor‏‏‏‏
הולנדית: waarom‏, waarvoor‏‏‏‏
יוונית: γιατί‏‏‏‏ (תעתיק: giatí)
יידיש: פֿאַר װאָס‏, צו װאָס‏, אַלס װאָס
יפנית: 何故‏‏‏‏ (תעתיק: naze)
לטינית: cur‏‏‏‏
נורווגית: hvorfor‏‏‏‏
סינית: 爲什麽‏‏‏‏ (הגייה: wèishénmo)
סלובנית: zakaj‏‏‏‏
ספרדית: por qué‏‏‏‏
ערבית: لماذا‏‏‏‏ (תעתיק: לִמָאדָ'א)
פולנית: dlaczego‏, czemu‏‏‏‏
פורטוגזית: por que‏‏‏‏
פינית: miksi‏‏‏‏
פרסית: چِرا‏‏‏‏ (תעתיק: גרא)
צ'כית: proč‏‏‏‏
צרפתית: pourquoi‏‏‏‏
קוריאנית: 왜‏‏‏‏ (תעתיק: wae)
רומנית: de ce‏, pentru ce‏‏‏‏
רוסית: почему‏‏‏‏ (תעתיק: počemú)
שוודית: varför‏‏‏‏

מידע נוסף

נקוד המילה למה:

בנקוד "לָמָּה" הדגש באות מ' הוא דגש לתפארת הקריאה וההטעמה מלעלית.

דוגמאות: לָ֥מָּה זֶּ֖ה שְׁלַחְתָּֽנִי (שמות ה, כב), לָ֚מָּה חָ֣רָה לָ֔ךְ וְלָ֖מָּה נָפְל֥וּ פָנֶֽיךָ (בראשית ד, ו), לָ֧מָּה יַכֶּ֣כָּה נֶּ֗פֶשׁ (ירמיהו מ, טו), לָמָּה-לִּ֤י רֹב-זִבְחֵיכֶם֙ (ישעיהו א, יא), לָ֣מָּה נְגָפָ֧נוּ יְהֹוָ֛ה הַיּ֖וֹם לִפְנֵ֣י פְלִשְׁתִּ֑ים (שמואל א, ד, ג), לָ֤מָּה צַּ֙מְנוּ֙ וְלֹ֣א רָאִ֔יתָ (ישעיהו נח, ג), לָֽמָּה־קֹדֵ֥ר אֵלֵ֗ךְ (תהלים מב, י), לָ֛מָּה שִׁלַּמְתֶּ֥ם רָעָ֖ה תַּ֥חַת טוֹבָֽה (בראשית מד, ד), לָ֖מָּה תִּשּׁוֹמֵֽם (קהלת ז, טז). כך ברוב מוחלט של מופעי המלה לָמָּה.

במיעוט המקרים, כאשר המילה שלאחר המילה למה, תתחיל באותיות א,ה,ע - הדגש לא יופיע וההטעמה תהא מלרעית.

דוגמאות: אֲדֹנָ֗י לָמָ֤ה הֲרֵעֹ֙תָה֙ לָעָ֣ם הַזֶּ֔ה לָ֥מָּה זֶּ֖ה שְׁלַחְתָּֽנִי (שמות ה, כב): בפסוק אחד שני המופעים השונים בהתאם לכללים הנ"ל. לפני אות ה, באה לָמָ֤ה מלרעית ולא דגושה. לפני המילה זה באה לָמָּה רגילה מלעלית ודגושה. כך גם בסמיכות הפסוקים: לָ֚מָּה לֹא־הִגַּ֣דְתָּ לִּ֔י כִּ֥י אִשְׁתְּךָ֖ הִֽוא (בראשית יב, יח), ומיד לאחריו: לָמָ֤ה אָמַ֙רְתָּ֙ אֲחֹ֣תִי הִ֔וא (בראשית יב, יט), .

דוגמאות למילת למה מלרעית ללא דגש באות מ, לפני אותיות א,ה,ע:

לפני א' - לָמָ֤ה אָמַ֙רְתָּ֙ אֲחֹ֣תִי הִ֔וא (בראשית יב, יט), לָמָה֩ אַתֶּ֨ם עֹשִׂ֜ים רָעָ֤ה גְדוֹלָה֙ אֶל-נַפְשֹׁ֣תֵכֶ֔ם (ירמיהו מד, ז), לָמָ֣ה אֱ֭לֹהִים זָנַ֣חְתָּ לָנֶ֑צַח (תהלים עד, א), לָמָ֣ה יְ֭הֹוָה תַּֽעֲמֹ֣ד בְּרָח֑וֹק (תהלים י, א), לָמָ֤ה יְהֹוָה֙ יֶחֱרֶ֤ה אַפְּךָ֙ בְּעַמֶּ֔ךָ (שמות לב, יא) (קריאת שם הויה, נעשית במילת אדנות - באות א'),

לפני ה' - לָמָ֥ה הֲרֵעֹתֶ֖ם לִ֑י (בראשית מג, ו), לָמָ֤ה הֲרֵעֹ֙תָה֙ לָעָ֣ם הַזֶּ֔ה (שמות ה, כב), לָמָ֤ה הֶֽעֱלִיתֻ֙נוּ֙ מִמִּצְרַ֔יִם (במדבר כא, ה).

לפני ע' - אֵלִ֣י אֵ֭לִי לָמָ֣ה עֲזַבְתָּ֑נִי (תהלים כב, ב), וְלָמָ֞ה עֲלִיתֶ֥ם אֵלַ֛י הַיּ֥וֹם הַזֶּ֖ה לְהִלָּ֥חֶם בִּֽי (שופטים יב, ג), וַיֹּֽאמְרוּ֙ אִ֣ישׁ יְהוּדָ֔ה לָמָ֖ה עֲלִיתֶ֣ם עָלֵ֑ינוּ (שופטים טו, י).

הנקוד נשאר לפי הכלל גם לפני אות גרונית שאינה א, ה, ע: לדוגמה: לָ֭מָּה רָגְשׁ֣וּ גוֹיִ֑ם (תהלים ב, א)

יוצאים מן הכלל: כמעט לכל כלל במקרא, יש יוצאים מן הכלל:

למה דגוש ומלעילי למרות שהמילה לאחריה באות גרונית:

לפני האות א': וַיֹּ֧סֶף ע֣וֹד אַבְנֵ֗ר לֵאמֹר֙ אֶל-עֲשָׂהאֵ֔ל ס֥וּר לְךָ֖ מֵאַֽחֲרָ֑י לָ֤מָּה אַכֶּ֙כָּה֙ אַ֔רְצָה וְאֵיךְ֙ אֶשָּׂ֣א פָנַ֔י אֶל-יוֹאָ֖ב אָחִֽיךָ (שמואל ב, ב, כב).

לפני האות ה': וַיָּ֣קָם יוֹאָ֔ב וַיָּבֹ֥א אֶל-אַבְשָׁל֖וֹם הַבָּ֑יְתָה וַיֹּ֣אמֶר אֵלָ֔יו לָ֣מָּה הִצִּ֧יתוּ עֲבָדֶ֛ךָ אֶת-הַחֶלְקָ֥ה אֲשֶׁר-לִ֖י בָּאֵֽשׁ (שמואל ב, יד, לא), לָ֣מָּה הָיָ֤ה כְאֵבִי֙ נֶ֔צַח וּמַכָּתִ֖י אֲנוּשָׁ֑ה֙ מֵֽאֲנָה֙ הֵֽרָפֵ֔א הָי֨וֹ תִֽהְיֶ֥ה לִי֙ כְּמ֣וֹ אַכְזָ֔ב מַ֖יִם לֹ֥א נֶאֱמָֽנוּ (ירמיהו טו, יח).

היעדר דגש למרות שהמילה שלאחר המילה למה, לא פותחת באותיות אהע: אוֹמְרָ֤ה ׀ לְאֵ֥ל סַלְעִי֮ לָמָ֢ה שְׁכַ֫חְתָּ֥נִי לָֽמָּה־קֹדֵ֥ר אֵלֵ֗ךְ בְּלַ֣חַץ אוֹיֵֽב (תהלים מב, י), לָמָ֪ה זְנַ֫חְתָּ֥נִי (תהלים מג, ב), לָ֤מָה שַׂמְתַּ֣נִי לְמִפְגָּ֣ע לָ֑ךְ (איוב ז, כ) - היוצא מן הכלל כפול, כי ההטעמה נשארה מלעלית ולא מלרעית הנהוגה בלמה לא מודגש.

ראו גם

לָמָה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	למה
הגייה^*	lama
חלק דיבר	שם־עצם
מין	נקבה
שורש
דרך תצורה
נטיות	ר׳ לָמוֹת