להון
ערך זה עוסק בלְהוֹן - איטיות. לערך העוסק בלְהוֹן - "להם" בארמית; ראו את צורת היסוד: ל־.
- לערך העוסק בהפועל לְהַוֵּן; ראו צורת עבר הִוֵּן.
לְהוֹן
עריכה| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | להון |
| הגייה* | lehon |
| חלק דיבר | מילת קריאה |
| מין | |
| שורש | ה־ו־ן א |
| דרך תצורה | |
| נטיות | |
- לשון חז"ל איטיות.
- ”אמר לו: "ואני אתנהלה לאטי" (בראשית לג, יד) להוני להוני אני מהלך“ (בראשית רבה, פרשה עח, סימן יד)
- ”כיון שלא עשו תשובה בקש לזורקן עליהם בחמה. קרא לו הב"ה ואמר לו: גבריאל גבריאל, להונך להונך. שיש להם בעלי צדקה אלו עם אלו“ (איכה רבה, פרשה א, סימן מא)