לא צבעי

לֹא צִבְעִי

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	לא צבעי
הגייה^*	lo tsiv'i
חלק דיבר	תואר
מין
שורש
דרך תצורה
נטיות	נ׳ לֹא־צִבְעִית, ר׳ לֹא־צִבְעִיִּים, נ״ר לֹא־צִבְעִיּוֹת

חסר צבע; בעל גון שחור, לבן או אפרפר.
[אופטיקה] תיאור מערכת אופטית או אלומת אור ללא עיוותים הקשורים לצבע.
- ”ההמצאה הראשונה של מערכת אכרומטית כזו, נזקפת לזכותו של פרקליט אנגלי בשם צ'סטר מור הול.“ (מתוך הערך עדשה אכרומטית בויקיפדיה)

חסר צבע

אופטיקה