הביטוי מופיע בתלמוד הבבלי. ”אמר רבי חייא בר אשי אמר רב: תלמיד חכם צריך שיהא בו אחד משמונה בשמינית [...] אמר רב נחמן בר יצחק: לא מינה ולא מקצתה“ (בבלי, מסכת סוטה – דף ה, עמוד א). התלמוד דן באופי הראוי לתלמידי חכמים, ובפרט במידת הגאווה שראויה להיות בתלמיד חכם. רבי חייא בן אשי אומר בשם רב כי ראוי שתהיה בתלמיד חכם מעט גאוה, ובלשונו "אחד משמונה שבשמינית" - כלומר, . לעומתו, רב נחמן בר יצחק סובר "לא מינה ולא מקצתיה" - כלומר בתלמיד חכם לא צריכה כלל להיות גאווה.
