לא מדבשך ולא מעקצך

לֹא מִדֻּבְשְׁךָ וְלֹא מֵעֻקְצְךָ

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	לא מדובשך ולא מעוקצך
הגייה^*	lo miduvshekha velo meuktsekha
חלק דיבר
מין
שורש
דרך תצורה
נטיות

אין לי חפץ בַּדבר שאתה מציע לי, לא בטוב שבו ולא ברע שבו. (נאמר בדרך כלל כשישנה טינה כלפי הצד השני^[^{דרוש מקור}^])
- אחרי כל ההשפלות האלה אתה מציע לי עזרה?! לא מדובשך ולא מעוקצך!
- "ובאופן הזה רשאי ומחויב העם לדרוש ממך (מהברון רוטשילד) שתחדול ממעשיך ולאמר לך: לא מעוקצך ולא מדובשך. פזר ממונך לבטלה בכל מקום אשר תחפוץ, כמו שעושים שאר עשירי ישראל, ואת ארץ ישראל הנח" ("שלחוני עם עני", אחד העם)

מקור הניב במדרש תנחומא על פרשת בלק, בו מסופר כי בלעם בן־בעור רצה לקלל את עם ישראל ואלהים אסר עליו לעשות כן. משביקש לברך את העם, מסופר כי האל אמר לו שאין בכך צורך, משום שהעם ברוך ממילא, והוסיף בלשון משל: "אומרים לה לצרעה, לא מדובשך ולא מעוקצך", כלומר, אין צורך לא בטוב ולא ברע שתוכלי להציע.
בניב קיימת תופעה לשונית המכונה "גררה" (אטרקציה) - שינוי צורני במילה בהשפעת מילה סמוכה: ברגיל, הנטייה של המילה דבש היא בחיריק - דִּבְשְׁךָ. אולם, בשל הנטייה בקובוץ של המילה עוקץ - עֻקְצְךָ - הותאמה הגיית המילה הראשונה כך שתישמע באופן דומה.