כסוף
לערך העוסק בכִּסּוּף; ראו צורת הריבוי כּסּוּפִים.
כָּסוּף
עריכהניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | כסוף |
הגייה* | kasuf |
חלק דיבר | תואר |
מין | זכר |
שורש | כ־ס־ף |
דרך תצורה | משקל קָטוּל |
נטיות | נ׳ כְּסוּפָה ר׳ כְּסוּפִים כְּסוּפוֹת |
- שצבעו כְּצֶבַע הַכֶּסֶף.
- "אִתָּם רָכַב מַזַּרָקִי – הַדּוֹקְטוֹר הַכָּסוּף. / לְאֹרֶךְ הַיַּרְקוֹן הָרוּחַ שָׁר בִּקְנֵי הַסּוּף." (הבלדה על יואל משה סלומון , מאת יורם טהרלב)
- מאז שהתמניתי למנכ"ל זנחתי את מכונית הספורט האדומה ואני מתנייד ברכב שרד כסוף מדגם סומבריריקו.
- זקנו הכסוף שיווה לפניו ארשת מסתורין.
- שנכספים לו, שמשתוקקים אליו.
- ”ויש נגון כסוף ומתגעגע. אבל איני יודע עוד למה הוא מתגעגע?“ (גלגולו של ניגון, מאת י"ל פרץ, בפרויקט בן יהודה)