כיפוף
כִּיפוּף עריכה
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | כיפוף |
| הגייה* | kifuf |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | כ־פ־ף |
| דרך תצורה | משקל קִטּוּל |
| נטיות | ר׳ כִּיפוּפִים; כִּיפוּף־, כִּיפוּפֵי־ |
- עברית חדשה עיקום דבר־מה כדי לעשותו כפוף.
- ”כמאה מתלמדים, ביניהם חיילים משוחררים, עולים חדשים, פועלי בנין בלתי מקצועיים ונוער לומדים בקורסים לבנאות, טפסנות, כיפוף ברזל, טיח וריצוף.“ ("דבר", 7 ביוניי 1946, באתר עיתונות יהודית היסטורית)
- עברית חדשה (ימאות) חלקו הכפול והמעוקל של חבל כאשר מקפלים אותו.
- כיפוף הוא לולאה פתוחה בצורת האות U שרוחבה שווה או גדול מחצי מעגל.
- "חבל הגרירה העבה היה מסודר בכיפופים ארוכים לאורך אחד מצדדיו של הסיפון הראשי, קצהו משוך ותלוי על לחי החרטום והוא מוכן ומזומן לבואה של ספינת הגרר [...]." (ג'וזף קונרד, הכושי איש נרקיס, פרק 1)
גיזרון עריכה
- מן כ-פ-ף. כופף.
- האקדמיה ללשון העברית, מילון למונחי הבטון (תשכ"ט),1969; מילון למונחי הימאות (תש"ל), 1970.
צירופים עריכה
מילים נרדפות עריכה
- קיפול
- עיקום
- לולאה פתוחה (2)
- עיקול (2)
ניגודים עריכה
תרגום עריכה
עיקום
|
עיקול בחבל
|
ראו גם עריכה
| השורש כפף | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|