כּוֹשׁעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא כוש
הגייה* kosh
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש
דרך תצורה
נטיות ר׳ כּוֹשִׁים
  1. לשון חז"ל קנה; פלך.
  2. [טכנולוגיה] מוט עגול, בדרך כלל ממתכת, המעביר תנועה סיבובית.
    • הטכנאי סובב ימינה את כוש השסתום.
    • התפסנית מחוברת אל כוש המקדחה.

מקורעריכה

  • לשון חז"ל. מקור המלה אינו ידוע. הפרשנות המסורתית "פלך שנשים טוות בו" (רש"י, רבי עובדיה מברטנורה); אולם, אף כי "כוש" נזכר כמה וכמה פעמים במשנה ובתלמוד, אין איזכור הקשור בטויה במפורש.
    בעברית חדשה הושאלה המלה לשימוש טכני, כנראה בהשפעת האנגלית spindle המשמשת בכל המובנים שלעיל.

תרגוםעריכה

כּוּשׁעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא כוש
הגייה* kush
חלק דיבר שם-עצם פרטי
מין זכר
שורש
דרך תצורה
נטיות
  1. ארצם של שחורי העור באפריקה המזרחית מדרום למצרים. לוח העמים בבראשית י' מייחסו לחם.
    • ”וְשֵׁם הַנָּהָר הַשֵּׁנִי גִּיחוֹן הוּא הַסּוֹבֵב אֵת כָּל אֶרֶץ כּוּשׁ.“ (בראשית ב, פסוק יג)
    • ”וַיִּשְׁמַע אֶל תִּרְהָקָה מֶלֶךְ כּוּשׁ לֵאמֹר הִנֵּה יָצָא לְהִלָּחֵם אִתָּךְ.“ (מלכים ב׳ יט, פסוק ט)
    • ”וַיְהִי בִּימֵי אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ הוּא אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ הַמֹּלֵךְ מֵהֹדּוּ וְעַד-כּוּשׁ שֶׁבַע וְעֶשְׂרִים וּמֵאָה מְדִינָה.“ (אסתר א, פסוק א)

מקורעריכה

  • מקרא.

נגזרותעריכה

תרגוםעריכה

  • אנגלית: Cush‏‏‏‏

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: ארץ כוש
ויקיטקסט טקסט בוויקיטקסט: ארץ כוש