יערה

יַעֲרָה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	יערה
הגייה^*	ya'ara
חלק דיבר	שם־עצם
מין	נקבה
שורש	י־ע־ר
דרך תצורה	משקל קַטְלָה
נטיות	ר׳ יְעָרוׂת; יַעֲרַת־, ר׳ יַעֲרוׂת־

יערת דבש

יערה יפנית

לשון המקרא תאי דונג שבהם דבורים מייצרות דבש.
- ”וְיוֹנָתָן לֹא שָׁמַע בְּהַשְׁבִּיעַ אָבִיו אֶת הָעָם וַיִּשְׁלַח אֶת קְצֵה הַמַּטֶּה אֲשֶׁר בְּיָדוֹ וַיִּטְבֹּל אוֹתָהּ בְּיַעְרַת הַדְּבָשׁ וַיָּשֶׁב יָדוֹ אֶל פִּיו ותראנה [וַתָּאֹרְנָה] עֵינָיו.“ (שמואל א׳ יד, פסוק כז)
שם סוג של צמחים ממשפחת היערתיים (Caprifoliáceae). הצמחים בסוג זה (השם המדעי: Lonicera) הם שיחים זקופים או מטפסים בעלי פרחים דו-מיניים וריחניים. במשפחה כמה מינים, שבהם מין ששמו יערת דבש. המינים הנפוצים בישראל הם יערה איטלקית ויערת המטבעות (נקראת גם יערה עגולת העלים), וכן מינים בצמחי התרבות ובהם יערה יפנית.
- בגן הילדים מטפסת יערה על הגדר, ופרחיה מקשטים את הסורגים.
שם פרטי לנקבה.
- ”וְאָחָז הוֹלִיד אֶת-יַעְרָה...“ (דברי הימים א׳ ט, פסוק מב)

יערה במובן הראשון מופיעה במקרא, ר' שמואל א׳ יד, פסוק כז לעיל, וראה גם שיר השירים: אכילת הדבש עם היערה, ביטוי המעיד על התלהבות. ”בָּאתִי לְגַנִּי, אֲחֹתִי כַלָּה אָרִיתִי מוֹרִי עִם-בְּשָׂמִי, אָכַלְתִּי יַעְרִי עִם דִּבְשִׁי שָׁתִיתִי יֵינִי עִם חֲלָבִי; אִכְלוּ רֵעִים, שְׁתוּ וְשִׁכְרוּ דּוֹדִים.“ (שיר השירים ה, פסוק א) מופיע כצירוף "מהופך" גם במקורות נוצריים: וְיוֹחָנָן לְבוּשׁוֹ שְׂעַר גְּמַלִּים וְאֵזוֹר עוֹר בְּמָתְנָיו וּמַאֲכָלוֹ חֲגָבִים וּדְבַשׁ הַיָּעַר הבשורה על פי מתי
השם 'יערה' כשם צמח מופיע לראשונה ב"מילון לצמחי ארץ ישראל" בהוצאת ועד הלשון העברית ובסיוע מוסד ביאליק (1946).
בלשון געז "מַעָר" הוא קיצור של מוֹעַר - דבש .כשם תואר בהוראת מתוק- מַעַרְער . כפועל, אַמְעַרַרַ המתיק^[1]