יְלָלָהעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא יללה
הגייה* yelala
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש י־ל־ל
דרך תצורה משקל קְטָלָה
נטיות יִלְלַת־; ר׳ יְלָלוֹת, יִלְלוֹת־
  1. לשון המקרא זעקה נוגה כשל בעל חיים ממשפחת הכלביים.
    • ”כִּי-הִקִּיפָה הַזְּעָקָה אֶת-גְּבוּל מוֹאָב עַד-אֶגְלַיִם יִלְלָתָהּ וּבְאֵר אֵילִים יִלְלָתָהּ.“ (ישעיהו טו, פסוק ח)
    • ”וְהָיָה בַיּוֹם הַהוּא נְאֻם-יְהוָה קוֹל צְעָקָה מִשַּׁעַר הַדָּגִים וִילָלָה מִן-הַמִּשְׁנֶה וְשֶׁבֶר גָּדוֹל מֵהַגְּבָעוֹת.“ (צפניה א, פסוק י)
    • ”קוֹל יִלְלַת הָרֹעִים כִּי שֻׁדְּדָה אַדַּרְתָּם קוֹל שַׁאֲגַת כְּפִירִים כִּי שֻׁדַּד גְּאוֹן הַיַּרְדֵּן.“ (זכריה א, פסוק ג)
    • "זכרון שעולה בי שוב: / פרדס רטוב, / יללת התנים, ואת / שהיית אהבת נעורי" (אהבת נעורי , מאת שלום חנןך)

גיזרוןעריכה

  • מקביל לערבית: בהגיית וֲואלְוֲואלֲה وَلْوَلَ‎ בהוראת להתאבל, ליבב. ארמית-סורית 'אַיְלֵל' בהוראת הוא יבב.

מילים נרדפותעריכה

תרגוםעריכה

ראו גםעריכה