טָמַן

עריכה
ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא טמן
שורש וגזרה ט־מ־ן
בניין פָּעַל (קַל)
  1. שיקע דבר במקום שאינו גלוי לעין.
    • ”וַיִּתְּנוּ אֶל יַעֲקֹב אֵת כָּל אֱלֹהֵי הַנֵּכָר אֲשֶׁר בְּיָדָם וְאֶת הַנְּזָמִים אֲשֶׁר בְּאָזְנֵיהֶם וַיִּטְמֹן אֹתָם יַעֲקֹב תַּחַת הָאֵלָה אֲשֶׁר עִם שְׁכֶם“ (בראשית לה, פסוק ד)
    • ”קַח אֶת הָאֵזוֹר אֲשֶׁר קָנִיתָ אֲשֶׁר עַל מָתְנֶיךָ וְקוּם לֵךְ פְּרָתָה וְטָמְנֵהוּ שָׁם בִּנְקִיק הַסָּלַע“ (ירמיהו יג, פסוק ד)
    • ”טָבְעוּ גוֹיִם בְּשַׁחַת עָשׂוּ בְּרֶשֶׁת זוּ טָמָנוּ נִלְכְּדָה רַגְלָם“ (תהלים ט, פסוק טז)
    • ההצעה טומנת בחובה הזדמנות פז לעתידך.
  2. עטף גוף בחומר מבודד על מנת לשמור על חומו.

גיזרון

עריכה
  • מקראי

צירופים

עריכה

נגזרות

עריכה

מילים נרדפות

עריכה

ניגודים

עריכה