פתיחת התפריט הראשי

טָמַןעריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא טמן
שורש וגזרה ט־מ־ן
בניין פָּעַל (קַל)
  1. שיקע דבר במקום שאינו גלוי לעין.
    • ”וַיִּתְּנוּ אֶל יַעֲקֹב אֵת כָּל אֱלֹהֵי הַנֵּכָר אֲשֶׁר בְּיָדָם וְאֶת הַנְּזָמִים אֲשֶׁר בְּאָזְנֵיהֶם וַיִּטְמֹן אֹתָם יַעֲקֹב תַּחַת הָאֵלָה אֲשֶׁר עִם שְׁכֶם“ (בראשית לה, פסוק ד)
    • ”קַח אֶת הָאֵזוֹר אֲשֶׁר קָנִיתָ אֲשֶׁר עַל מָתְנֶיךָ וְקוּם לֵךְ פְּרָתָה וְטָמְנֵהוּ שָׁם בִּנְקִיק הַסָּלַע“ (ירמיה יג, פסוק ד)
    • ”טָבְעוּ גוֹיִם בְּשַׁחַת עָשׂוּ בְּרֶשֶׁת זוּ טָמָנוּ נִלְכְּדָה רַגְלָם“ (תהלים ט, פסוק טז)
    • ההצעה טומנת בחובה הזדמנות פז לעתידך.
  2. עטף גוף בחומר מבודד על מנת לשמור על חומו.

גיזרוןעריכה

  • מקראי

צירופיםעריכה

נגזרותעריכה

מילים נרדפותעריכה

ניגודיםעריכה