טיפוס

ערך זה עוסק בסוג. לערך העוסק בעליה; ראו טִפּוּס.

טִיפּוּס

בעיות בהפעלת קובץ זה? ראו media help.

אנשים או דברים בעלי תכונות ואיכויות משותפות, אשר הם חלק מקבוצה גדולה יותר.
- ”תעברו בארץ – ובכל מקום תמצאו פרי מפעלו ואותותיו המובהקים. משק ותרבות, חינוך ואירגון, מדיניות ואספורט – כל מה שיש ליישוב היהודי בארץ בעיר ובכפר טבוע בחותם היצירה של הפועל העברי;...ההתגבשות של טיפוס אנושי חדש, טיפוס של פועל, אזרח, יהודי, חבר, לוחם, יוצר שלא היה לנו כמותו עד עכשיו.“ (קונגרס ראשון לארץ-ישראל העובדת, מאת דוד בן-גוריון, בפרויקט בן יהודה)
תבנית, צורה המשמשת דוגמה לדבר מסוים.
שפת הדיבור (משמש בדרך כלל בשלילה) אדם בעל תכונות יוצאות דופן ובלתי רגילות.
- ”זה שבועות אחדים, שאל הספריה בא פעמים, או יותר, בשבוע נער אחד כבן חמש-עשרה ורוצה ל"היכתב" לקריאת ספרים. והנער הוא משונה קצת, לא הטיפוס המצוי של נער קורא-ספרים.“ (צואה, מאת יוסף חיים ברנר, בפרויקט בן יהודה)
[מתמטיקה](יש לשכתב פירוש זה): אוסף נסחאות המתארות פעולות מתמטיות

כמה מחלות הנגרמות על ידי חידקים שונים ויכולות להתפתח למגפה. מאפיין אותן חום גבוה והופעת כתמים אדמדמים על העור.
- ”וכולם חלו שם בטיפוס-הבטן, אבל הבריאו, והלכו לסמרין, היא זכרון-יעקב, ובסמרין התגלגלו במרתף-היקב, בין כל המהגרים...ושבה האם אתו, עם הנער, לסמרין, והתחילה שם לקנות ולמכור ירקות, והוא, הנער, עזר על ידה, ואת האחות הקטנה השאירו שם, בחיפה, אצל הקרובה... ומתה האם בסמרין מטיפוס חוזר“ (צואה, מאת יוסף חיים ברנר, בפרויקט בן יהודה)

לפי מצבו של החולה ההוזה בהשפעת החום הגבוה, מלטינית typhus מיוונית: τυφος ‏(typhos) – הזיה.