חוצות

חוּצוֹת עריכה

לשון המקרא המקומות שאינם סגורים. המרחבים הפתוחים הנגלים לעין כל.
- ”תִּשְׁתַּפֵּכְנָה אַבְנֵי קֹדֶשׁ בְּרֹאשׁ כָּל חוּצוֹת.. הָאֹכְלִים לְמַעֲדַנִּים נָשַׁמּוּ בַּחוּצוֹת הָאֱמֻנִים עֲלֵי תוֹלָע חִבְּקוּ אַשְׁפַּתּוֹת“ (איכה ד, פסוקים א – ה)
- ”אז ישמע בערי יהודה ובחוצות ירושלים קול ששון וקול שמחה“ (ירמיהו לד, פסוק ז)

ריבוי המילה חוץ. במקרא: ”חוּץ הָאֹפִים“ (ירמיהו לז, פסוק כא) בהוראת 'רחוב האופים' או 'חוצות האופים'.