התלקט

הִתְלַקֵּט

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא	התלקט
שורש וגזרה	ל־ק־ט, גזרת השלמים
בניין	הִתְפַּעֵל

1. נֶאֱסַף, הִתְקַהֵל

   • ”וַיִּבְרַח יִפְתָּח מִפְּנֵי אֶחָיו, וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב; וַיִּתְלַקְּטוּ אֶל-יִפְתָּח אֲנָשִׁים רֵיקִים, וַיֵּצְאוּ עִמּוֹ“ (שופטים יא, פסוק ג)
   • ”כְּשֶׁבָּרַח מִפְּנֵי שָׁאוּל הִתְלַקֵּט אֵלָיו גְּדוּד קָטָן מֵאַנְשֵׁי הַמָּצוֹק וּמְרֵי הַנֶּפֶשׁ, וַיְהִי מְשׁוֹטֵט עִמָּם בַּשָּׂדֶה וּבַמִּדְבָּר“ (על ספרים ואישים במקרא, מאת חיים נחמן ביאליק, בפרויקט בן יהודה)

2. הִתְאַרְגֵן

   • ”הָרוֹב הַגָּדוֹל שֶׁל הָאֲגוּדּוֹת הִתְלַקֵט מִבֵּין פְּקִידִים, אִישֵׁי-צָבָא מִתְּקוּפַת נפוליאון, כּוֹהֲנִים וַאֲצִילִים. בְּרוּבָּן הִטְעִימוּ הָאֲגוּדּוֹת אֶת מְסִירוּתָן לַוַּטִיקָן וְלַנְּסִיכִים הַשּׁוֹלְטִים.“ (על תחיית איטליה, מאת משה בילינסון, בפרויקט בן יהודה)

3. הִתְנַשֵא (לַגּוֹבַה)

   • "תֵּל הַמִּתְלַקֵּט גּוֹבַה עֲשָׂרָה טְפָחִים מִתּוֹךְ אוֹרֵךְ אַרְבַּע אַמּוֹת, הֲרֵי הוּא רְשׁוּת הַיָּחִיד" משנה תורה לרמב"ם, הלכות שבת, פרק י"ד

גיזרון

המשמעות הראשונה מן המקרא. המשמעות השנייה מוּשאלת מן המשמעות המקראית. המשמעות השלישית חוּדשה על-ידי הרמב"ם בציטוט שהובא לעיל.