הִרְכִּין

עריכה
ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלא הרכין
שורש וגזרה ר־כ־ן
בניין הִפְעִיל
  1. לשון חז"ל הִטָּה מַטָּה.
    • ”נשתתק ואמרו לו נכתוב גט לאשתך והרכין בראשו בודקין אותו שלש פעמים אם אמר על לאו לאו ועל הן הן“ (משנה, מסכת גיטיןפרק ז, משנה א)
    • ”המערה מכד לכד ונוטף שלש טפים נותן לתוכה חולין הרכינה ומיצה הרי זו תרומה“ (משנה, מסכת תרומותפרק יא, משנה ח)
    • והיה יהונתן הסופר מייסרו ומונה אותו ואומר לו הרכן ראשך על הטיט שמא תבא שינה לעיניך ילקוט שמעוני ירמיהו שח כח
    • והרכנתי את ראשי ונשקתיו ואמרתי לו כמותך ירבו עושי רצון המקום בישראל“ (במדבר רבה, פרשה י, סימן ז)

גיזרון

עריכה
  • בארמית המילה תרגום לפועל והִטָּה. דוגמאות: וַיֵּט מֹשֶׁה אֶת יָדו - וְאַרְכֵּין מֹשֶׁה יָת יָדֵיה. וַיֵּט שִׁכְמוֹ לִסְבּוֹל - וְאַרְכֵּין כִּתְפֵיה.
  • תרגום גם לפועל נָפַל (במובן הפיל את עצמו) אך המפרשים למדו מכך שהנפילה אינה מוחלטת אלא הטית הגוף לצד אחד (רמב"ן עה"פ וַתִּפֹּל מֵעַל הָגָּמָל בראשית כ"ד ס"ד)

צירופים

עריכה

נגזרות

עריכה

מילים נרדפות

עריכה

ניגודים

עריכה