הרהור

הִרְהוּר

שקיעה במחשבות בנושא מסוים.
- ”בְּשִׁבְעָה דְרָכִים בּוֹדְקִין אֶת הַזָּב עַד שֶׁלֹּא נִזְקַק לַזִּיבָה; בְּמַאֲכָל, וּבְמִשְׁתֶּה, בְּמַשָּׂא, וּבִקְפִיצָה, וּבְחֹלִי, וּבְמַרְאֶה, וּבְהִרְהוּר.“ (משנה, מסכת זבים – פרק ב, משנה ב)
- ”שלא יבהילוך לא חלומות רעים ולא הרהורים רעים.“ (בבלי, מסכת ברכות – דף נה, עמוד ב)
- "חֲפָצֶיךָ אֲסוּרִים, וְגַם לַחֲשׁוֹב חֶשְׁבּוֹנוֹת / הִרְהוּרִים מֻתָּרִים, וּלְשַׁדֵּךְ הַבָּנוֹת." (מה ידידות)

שם פעולה מן הרהר.
מארמית: הַרְהוֹרָא, מילה המופיעה פעם אחת בלבד במקרא, בפסוק הבא: ”חֵלֶם חֲזֵית וִידַחֲלִנַּנִי וְהַרְהֹרִין עַל מִשְׁכְּבִי וְחֶזְוֵי רֵאשִׁי יְבַהֲלֻנַּנִי.“ (דניאל ד, פסוק ב)