הפציר

הִפְצִיר

ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלא
שורש וגזרה	פ־צ־ר
בניין	הִפְעִיל

1. לשון המקרא הִרְבָּה הגביר הפריז

   • ”כִּי חַטַּאת קֶסֶם מֶרִי וְאָוֶן וּתְרָפִים הַפְצַר“ (שמואל א׳ טו, פסוק כג)

2. לשון ימי הביניים הרבה דברים להשפיע על דעת השומע

   • שמעון הפציר בחברו, מתחילה סירב לו אך לאחר הפצרות רבות נענה לו.

גיזרון

• משמעות 1 מופיע פעם אחת במקרא.
• משמעות 2 במקרא רק בפועל הקל פצר. ראו גם פרץ ב נראה שבא ממשמעות השורש פ־ר־ץ ריבוי והפרזה.

נגזרות

• הפצרה

מילים נרדפות

• סרהב(2)

תרגום

• אנגלית: urge‏, plead‏‏‏‏

ראו גם

• [[