הפוכי מטרתא למה לי

הַפּוֹכֵי מַטְרָתָא לָמָּה לִי

עריכה
  1. [ארמית] [ספרות תורנית] ביטוי המציין שדבר מסוים הוא מיותר מכיון שהוא אינו משנה את המציאות הנוכחית כלל.
    • "אבל זה מן התימה, שא"כ מה הועיל נאמנותו ופסלות העדים, יגבה וחוזר ומשלם, הפוכי מטרתא למה לן?" (רשב"א שבועות מא ע"ב)
    • "ואם תאמר: אם כן הפוכי מטרתא למה לי, אם בכל לילה אני מחזיר לו ואין אני רק שומר שלו ביום? על זה אמר: ולך תהיה צדקה לפני ה' אלהיך" (כלי יקר דברים כד,יג)

מקור

עריכה
  • מקור הביטוי בגמרא: ”שנים שהוציאו שטר חוב זה על זה - רב נחמן אמר: זה גובה וזה גובה; רב ששת אמר: הפוכי מטרתא למה לי? אלא זה עומד בשלו וזה עומד בשלו.“ (בבלי, מסכת כתובותדף קי, עמוד א) רש"י הסביר ש'מַטְרְתָא' הכוונה שק עור גדול לנשיאת סחורה ("מרצופין")[1], והסביר שהמשל על אדם הנושא שני שקי עור אחד על כל כתף, ומשקל השקים זהה, ולכן אין אין תועלת בהחלפת השקים בין הכתפיים. ורמב"ן (בראשית מב,כז) פירש ש"מטרתא" הכוונה שק גדול בעל שני כיסים ("אמתחת"), והחלפת התכולה בין הכיסים לא תפחית את המשקל[2]. והנמשל בגמרא, שאם כ"א מהאנשים חייב לשני את אותו הסכום, מה התועלת בהטרחתם לשלם לשני, כאשר בסוף כל אחד יישאר עם אותו כמות של כסף. בדר"כ הביטוי נופל על שתי פעולות שמנטרלות כ"א את התוצאה של השניה, אבל לפעמים משתמשים בכך גם על פעולה אחת שאין בה שום השפעה על המציאות הנוכחית.
  • יסטרוב גזר 'מַטַּרְתָּא' מארמית בהוראת 'שמירה, משמר' (ומכאן השם "חֲצַר הַמַּטָּרָה"), והשק נקרא כך משום שהוא שומר על תכולתו.[3] וקוהוט טען שהמילה 'מֶטְרַתָא' היא מיוונית: metritís) μετρητής) בהוראת 'מכשיר למדידה', והסביר עפ"ז שהכוונה לכלֵי מדידה שמחליפים את תכולתן.[4]

ביטויים דומים

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  ערך בוויקיפדיה: הפוכי מטרתא

ראו גם

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. יתכן שהוא פירש ע"פ שיכול עיצורים וחילוף אותיות ט↔צ "מטרת"↔"מרצף".
  2. וכן פירש ריב"ן (כתובות שם). ובאופן דומה פירש הערוך (ערך 'מטרתא') שהכוונה לשק למשא על גבי בהמה ("שָׁלִיף"), והמשל על שתי בהמות שנושאות משקל זהה, שאין שום תועלת בהחלפת המשא בין הבהמות.
  3. מילון יסטרוב, מטרתא.
  4. ערוך השלם, מטרתא.