הכמין
הִכְמִין
עריכה| ניתוח דקדוקי – פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | הכמין |
| שורש וגזרה | כ־מ־ן |
| בניין | הִפְעִיל |
- לשון חז"ל הסתיר.
- ”אם היה ערום ואינו יכול לדבר בפניהם מכמינין לו עדים אחורי הגדר והוא אומר לו אמור מה שאמרת לי ביחוד“ (משנה, מסכת סנהדרין – פרק ז, משנה י)
גיזרון
עריכה- לשון חז"ל השורש נמצא פעם אחת במקרא במילה מַכְמָן
נגזרות
עריכהמילים נרדפות
עריכהניגודים
עריכהתרגום
עריכהראו גם
עריכה
| השורש כמן | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||