הכלים

הִכְלִים

לשון המקרא בִּיֵּשׁ, גרם להשפלה.
- וַיָּקָם יְהוֹנָתָן מֵעִם הַשֻּׁלְחָן בָּחֳרִי אָף וְלֹא אָכַל בְּיוֹם הַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי לֶחֶם כִּי נֶעְצַב אֶל דָּוִד כִּי הִכְלִמוֹ אָבִיו. (שמואל א' כ לד)
- גם בין העמרים תלקט ולא תכלימוה
- הנער סיפר את סודו של חברו ועקב כך הכלים אותו.

השורש כ־ל־ם הוא שורש מגזרת השלמים. במקרא עניינו בושה הרגשת חוסר נעימות מחוסר כבוד.