הידד
הֵידָד
עריכהניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | הידד |
הגייה* | heydad, hedad |
חלק דיבר | מילת קריאה |
מין | |
שורש | ה־ו־ד |
דרך תצורה | משקל קִטְלָל |
נטיות |
- קריאה לשם ציון צהלה, שמחה או ניצחון.
- הידד, ניצחנו בתחרות האיות!
- ”וְנֶאֱסַף שִׂמְחָה וָגִיל מִן הַכַּרְמֶל וּבַכְּרָמִים לֹא יְרֻנָּן לֹא יְרֹעָע יַיִן בַּיְקָבִים לֹא יִדְרֹךְ הַדֹּרֵךְ הֵידָד הִשְׁבַּתִּי“ (ישעיהו טז, פסוק י)
- ”נִשְׁבַּע יְהוָה צְבָאוֹת בְּנַפְשׁוֹ כִּי אִם מִלֵּאתִיךְ אָדָם כַּיֶּלֶק וְעָנוּ עָלַיִךְ הֵידָד“ (ירמיהו נא, פסוק יד)
- ”אָנוּ נָסֹל אֶת הַכְּבִישִׁים, / נַחְצֹב צוּר לְאַבְנֵי גִּיר. / "הֵידָד", יַעֲנוּ הַפַּטִּישִׁים, / בְּשִׁירֵנוּ אֶת הַשִּׁיר“ (אנו נהיה הראשונים, מאת יוסף הפטמן בזֶמֶרֶשֶׁת)
- ”אָנוּ כָּאן וְעוֹד יָבוֹאוּ. / הֵד עוֹנֶה לְהֵידָד, / מְקוֹמֵנוּ זֶה הוּא פֹּה הוּא, / אַתְּ מוֹלֶדֶת רַק אַתְּ“ (ארץ שלי, מאת נתן אלתרמן בזֶמֶרֶשֶׁת)
גיזרון
עריכה- מקור המילה במקרא.
- משפות שמיות, ובערבית הַדַּדַ هَدَّدَ = איים, הפחיד.