הֵידָד עריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא הידד
הגייה* heydad,
hedad
חלק דיבר מילת קריאה
מין
שורש ה־ו־ד
דרך תצורה משקל קִטְלָל
נטיות
  1. קריאה לשם ציון צהלה, שמחה או ניצחון.
    • הידד, ניצחנו בתחרות האיות!
    • ”וְנֶאֱסַף שִׂמְחָה וָגִיל מִן הַכַּרְמֶל וּבַכְּרָמִים לֹא יְרֻנָּן לֹא יְרֹעָע יַיִן בַּיְקָבִים לֹא יִדְרֹךְ הַדֹּרֵךְ הֵידָד הִשְׁבַּתִּי“ (ישעיהו טז, פסוק י)
    • ”נִשְׁבַּע יְהוָה צְבָאוֹת בְּנַפְשׁוֹ כִּי אִם מִלֵּאתִיךְ אָדָם כַּיֶּלֶק וְעָנוּ עָלַיִךְ הֵידָד (ירמיהו נא, פסוק יד)
    • ”אָנוּ נָסֹל אֶת הַכְּבִישִׁים, / נַחְצֹב צוּר לְאַבְנֵי גִּיר. / "הֵידָד", יַעֲנוּ הַפַּטִּישִׁים, / בְּשִׁירֵנוּ אֶת הַשִּׁיר“ (אנו נהיה הראשונים, מאת יוסף הפטמן בזֶמֶרֶשֶׁת)
    • ”אָנוּ כָּאן וְעוֹד יָבוֹאוּ. / הֵד עוֹנֶה לְהֵידָד, / מְקוֹמֵנוּ זֶה הוּא פֹּה הוּא, / אַתְּ מוֹלֶדֶת רַק אַתְּ“ (ארץ שלי, מאת נתן אלתרמן בזֶמֶרֶשֶׁת)

גיזרון עריכה

  • מקור המילה במקרא.
  • משפות שמיות, ובערבית הַדַּדַ هَدَّدَ = איים, הפחיד.

צירופים עריכה

ניגודים עריכה