הִבְלִיג

עריכה
ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלא הבליג
שורש וגזרה ב־ל־ג, גזרת השלמים
בניין הִפְעִיל
  1. לשון המקרא הגביר וחיזק.
    • ”הַמַּבְלִיג שֹׁד עַל עָז וְשֹׁד עַל מִבְצָר יָבוֹא“ (עמוס ה, פסוק ט)
  2. לשון המקרא התאפק, כבש את צערו או כבש את יצרו. נמנע מלהגיב על פגיעה.
    • ”הָשַׁע מִמֶּנִּי וְאַבְלִיגָה בְּטֶרֶם אֵלֵךְ וְאֵינֶנִּי“ (תהלים לט, פסוק יד)
    • ”הֲלֹא מְעַט יָמַי וַחֲדָל וְשִׁית מִמֶּנִּי וְאַבְלִיגָה מְּעָט“ (איוב י, פסוק כ)
    • מדינת ישראל לא תבליג על התוקפנות האוסטרלית.

גיזרון

עריכה
  • הגיזרון לא ברור.
  • מַבְלִיגִיתִי עֲלֵי יָגוֹן עָלַי לִבִּי דַוָּי“ (ירמיהו ח, פסוק יח) הצורה חריגה. לדעת הרד"ק זו מילה מורכבת מ"מבליגי" ו"מבליגתי".

נגזרות

עריכה

מילים נרדפות

עריכה

ניגודים

עריכה

סמוכין

עריכה


השורש בלג

השורש ב־ל־ג הוא שורש מגזרת השלמים.

נטיות הפעלים

עריכה
ב־ל־ג עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל
נִפְעַל
הִפְעִיל הִבְלִיג מַבְלִיג יַבְלִיג הַבְלֵג לְהַבְלִיג
הֻפְעַל -אין- -אין-
פִּעֵל -אין-
פֻּעַל -אין- -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל -אין-