דושה

דַּוְשָׁה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	דוושה
הגייה^*	davsha
חלק דיבר	שם־עצם
מין	נקבה
שורש	ד־ו־שׁ
דרך תצורה
נטיות	ר׳ דַּוְשׁוֹת; דַּוְשַׁת־, ר׳ דַּוְשׁוֹת־

דוושות של אורגן

דוושות של אופניים

דוושות של מכונית

עברית חדשה מנוף המופעל על ידי דריכה או לחיצה חזקה עם כף הרגל, ומשמש להנעת ארכובה של אופניים, מכונת תפירה וכו', או לשליטה באמצעות הרגל על מכונה, עוצמת צלילי פסנתר ועוד.
- ”המצאה ישראלית - אופניים בלי דוושות ושרשרת.“ ("מעריב", 6 באוגוסט 1979, באתר עיתונות יהודית היסטורית)
- ”דוגית מצויידת בהגה המופעל על ידי דוושות פוטרת את הדייג מעבודת חתירה במשוטים.“ ("חרות", 18 בפברואר 1955, באתר עיתונות יהודית היסטורית)

מארמית: דוושא = דְּרִיסַת רֶגֶל, רמיסה. למשל: "אמר רב הונא אסור לפנות בשדה ניר בשבת מאי טעמא אילימא משום דוושא." (שבת פא ב)

שם קרוב בערבית: دواسة (הגייה: דַוַאסָה)

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: דוושות