|
השורש ד־ג־שׁ הוא שורש מגזרת השלמים.
| ניתוח דקדוקי לשורש
|
|---|
| משמעות עיקרית |
חיזוק, ביחוד של הגייה.
| | גזרה |
| | הופיע לראשונה בלשון |
לשון חז"ל
|
נטיות הפעליםעריכה
| ד־ג־שׁ
|
עבר
|
הווה/בינוני
|
עתיד
|
ציווי
|
שם הפועל
| | קַל
|
-אַיִן-
|
-אַיִן-
|
-אַיִן-
|
-אַיִן-
|
-אַיִן-
| | נִפְעַל
|
נִדְגַּשׁ
|
נִדְגָּשׁ
|
יִדָּגֵשׁ
|
הִדָּגֵשׁ
|
לְהִדָּגֵשׁ
| | הִפְעִיל
|
הִדְגִּישׁ
|
מַדְגִּישׁ
|
יַדְגִּישׁ
|
הַדְגֵּשׁ
|
לְהַדְגִּישׁ
| | הֻפְעַל
|
הֻדְגַּשׁ
|
מֻדְגָּשׁ
|
יֻדְגַּשׁ
|
-אין-
|
-אין-
| | פִּעֵל
|
דִּגֵּשׁ
|
מְדַגֵּשׁ
|
יְדַגֵּשׁ
|
דַּגֵּשׁ
|
לְדַגֵּשׁ
| | פֻּעַל
|
-אַיִן-
|
-אַיִן-
|
-אַיִן-
|
-אין-
|
-אין-
| | הִתְפַּעֵל
|
-אַיִן-
|
-אַיִן-
|
-אַיִן-
|
-אַיִן-
|
-אַיִן-
|
|
ערך בוויקיפדיה: דגש קל