|
השורש ד־ג־שׁ הוא שורש מגזרת השלמים.
| ניתוח דקדוקי לשורש
|
| משמעות עיקרית |
חיזוק, ביחוד של הגייה.
|
| גזרה |
|
| הופיע לראשונה בלשון |
לשון חז"ל
|
נטיות הפעלים
עריכה
| ד־ג־שׁ
|
עבר
|
הווה/בינוני
|
עתיד
|
ציווי
|
שם הפועל
|
| קַל
|
-אַיִן-
|
-אַיִן-
|
-אַיִן-
|
-אַיִן-
|
-אַיִן-
|
| נִפְעַל
|
נִדְגַּשׁ
|
נִדְגָּשׁ
|
יִדָּגֵשׁ
|
הִדָּגֵשׁ
|
לְהִדָּגֵשׁ
|
| הִפְעִיל
|
הִדְגִּישׁ
|
מַדְגִּישׁ
|
יַדְגִּישׁ
|
הַדְגֵּשׁ
|
לְהַדְגִּישׁ
|
| הֻפְעַל
|
הֻדְגַּשׁ
|
מֻדְגָּשׁ
|
יֻדְגַּשׁ
|
-אין-
|
-אין-
|
| פִּעֵל
|
דִּגֵּשׁ
|
מְדַגֵּשׁ
|
יְדַגֵּשׁ
|
דַּגֵּשׁ
|
לְדַגֵּשׁ
|
| פֻּעַל
|
-אַיִן-
|
-אַיִן-
|
-אַיִן-
|
-אין-
|
-אין-
|
| הִתְפַּעֵל
|
-אַיִן-
|
-אַיִן-
|
-אַיִן-
|
-אַיִן-
|
-אַיִן-
|
|
ערך בוויקיפדיה: דגש קל