השורש ד־ג־שׁ הוא שורש מגזרת השלמים.
ניתוח דקדוקי לשורש
|
משמעות עיקרית |
חיזוק, ביחוד של הגייה.
|
גזרה |
|
הופיע לראשונה בלשון |
לשון חז"ל
|
ד־ג־שׁ
|
עבר
|
הווה/בינוני
|
עתיד
|
ציווי
|
שם הפועל
|
קַל
|
-אַיִן-
|
-אַיִן-
|
-אַיִן-
|
-אַיִן-
|
-אַיִן-
|
נִפְעַל
|
נִדְגַּשׁ
|
נִדְגָּשׁ
|
יִדָּגֵשׁ
|
הִדָּגֵשׁ
|
לְהִדָּגֵשׁ
|
הִפְעִיל
|
הִדְגִּישׁ
|
מַדְגִּישׁ
|
יַדְגִּישׁ
|
הַדְגֵּשׁ
|
לְהַדְגִּישׁ
|
הֻפְעַל
|
הֻדְגַּשׁ
|
מֻדְגָּשׁ
|
יֻדְגַּשׁ
|
-אין-
|
-אין-
|
פִּעֵל
|
דִּגֵּשׁ
|
מְדַגֵּשׁ
|
יְדַגֵּשׁ
|
דַּגֵּשׁ
|
לְדַגֵּשׁ
|
פֻּעַל
|
-אַיִן-
|
-אַיִן-
|
-אַיִן-
|
-אין-
|
-אין-
|
הִתְפַּעֵל
|
-אַיִן-
|
-אַיִן-
|
-אַיִן-
|
-אַיִן-
|
-אַיִן-
|