גס רוח

גַּס רוּחַעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא גס רוח
הגייה* gas ruach
חלק דיבר תואר
מין זכר
שורש ש־ר־ש
דרך תצורה צירוף
נטיות
  1. לשון חז"ל אדם שחש תחושת גדלות והתנשאות.
  2. [עממי] אדם אשר אינו מכבד את חברו על פי הנימוסים הבסיסיים אשר מקובלים בחברה. נוהג באופן וולגארי או בוטה.
    • ”מגהק ומפהק הרי זה מגסי הרוח המתעטש בתפלתו סימן רע לו ויש אומרים ניכר שהוא מכוער הרק בתפלתו כאילו רק בפני המלך“ (משנה, מסכת ברכותפרק כד, משנה ב)
    • הוא התפרץ לדברי, הוא כה גס רוח.

מקורעריכה

  • ”רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּנוֹ אוֹמֵר, הַחוֹשֵׂךְ עַצְמוֹ מִן הַדִּין, פּוֹרֵק מִמֶּנּוּ אֵיבָה וְגָזֵל וּשְׁבוּעַת שָׁוְא; וְהַגַּס לִבּוֹ בְהוֹרָאָה, שׁוֹטֶה רָשָׁע וְגַס רוּחַ.“ (משנה, מסכת אבותפרק ד, משנה ז)
  • התואר גס בלשון חז"ל משמעו גדול או עבה.

נגזרותעריכה

מילים נרדפותעריכה

ניגודיםעריכה

ראו גםעריכה

  • אנגלית: rude‏‏‏‏

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  ערך בוויקיפדיה: גסות רוח