גס רוח

גַּס רוּחַעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
הגייה*
חלק דיבר
מין
שורש ש־ר־ש
דרך תצורה
נטיות
  1. לשון חז"ל אדם שחש תחושת גדלות והתנשאות.
  2. [עממי] אדם אשר אינו מכבד את חברו על פי הנימוסים הבסיסיים אשר מקובלים בחברה. נוהג באופן וולגארי או בוטה.
    • הוא התפרץ לדברי, הוא כה גס רוח.

מקורעריכה

  • ”רבי ישמעאל בנו אומר, החושך עצמו מן הדין, פורק ממנו איבה וגזל ושבועת שוא. והגס לבו בהוראה, שוטה רשע וגס רוח.“ (משנה, מסכת אבותפרק ד, משנה ז)
  • התואר גס בלשון חז"ל משמעו גדול או עבה.


נגזרותעריכה

מילים נרדפותעריכה

ניגודיםעריכה

ראו גםעריכה

  • אנגלית: rude‏‏‏‏

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  ערך בוויקיפדיה: גסות רוח