גמיזה
גְּמִיזָה
עריכהניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | גמיזה |
הגייה* | gmiza |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | נקבה |
שורש | ג־מ־ז |
דרך תצורה | משקל קְטִילָה |
נטיות | ר׳ גְּמִיזוֹת; גְּמִיזַת־, ר׳ גְּמִיזוֹת־ |
- [סלנג] הבעת הערכה שלילית ופוגענית.
- זה נשמע כאילו גמיזה של שתי שניות שבאה לו בקלות וכך הרס את החיים למישהו (גיורא אוריין, "גם זו גמזו". "זבוב על הקיר", 01/17/2006).
- אחרי 40 שנות גמיזה של הפוליטיקאים, במיוחד המבוגרים שבהם, קישון הגיע למסקנה שהם בכל זאת שווים משהו (איתמר לוין, "מותר ללעוג, אסור להרגיז". "גלובס", 01/17/2006).
- [סלנג] חיסול, ביטול.
- מצא לו חלון-זמן קטון, דחוק בין גמיזת סטארטאפים לטיול עם קפיץ (דויד, ת"א, "מדריך למטייל בעולם ההפוך". "ישרא־בלוג" מבית nana10, 12/06/2005).
- תהליך של גמיזת איזורים עניים לצורכי נדל"ן נקרא "ג'נטריפיקציה", והוא אף פעם לא נגמר טוב (הדס בשן, "דיבור נגוע: חג של פסטיבלים בשקל". "עכבר העיר", 30/01/2005).
גיזרון
עריכה- שם פעולה של הפועל גמז, מחידושי אפרים קישון. נגזר משמו של מבקר האמנות ד"ר חיים גמזו, שהתפרסם בכתיבת ביקורות חריפות.[1]
נגזרות
עריכהמילים נרדפות
עריכה
ניגודים
עריכהראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה ערך בוויקיפדיה: חיים גמזו |
ערך בוויקיפדיה: אפרים קישון |
- רוביק רוזנטל , "מגולדה ועד גמזו", בלוג השפה העברית של מילון רב־מילים
סימוכין
עריכה- ↑ דן בן אמוץ ונתיבה בן יהודה, מלון אחול־מניוקי לעברית מדוברת, תל־אביב: זמורה, ביתן, 1982, כרך ב', עמוד 71, על פי ר' ספן, מילון הסלנג הישראלי, עמוד 12.