גסטרא

ערך זה עוסק בכלי או בהמה פגומים. לערך העוסק בלגיון, מחנה צבאי; ראו קַסְטְרָה.

גִּסְטְרָא

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	גיסטרא
הגייה*	gistera
חלק דיבר	שם־עצם
מין	נקבה
שורש
דרך תצורה	שאילה
נטיות	ר׳ גִּסְטְרָאוֹת או גִּסְטְרָיוֹת

1. לשון חז"ל כלי חרס שנסדק או נשבר; או חתיכה שנשברה מכלי חרס; משמשת לרוב לקיבול נוזלים מטפטפים.

   • ”אֵיזוֹ הִיא גִסְטְרָא, כֹּל שֶׁנִּטְּלוּ אָזְנֶיהָ. הָיוּ בָהּ חִדּוּדִין יוֹצְאִין, כֹּל הַמְקַבֵּל עִמָּהּ בְּזֵיתִים, מִטַּמֵּא בְמַגָּע וּכְנֶגְדּוֹ מִטַּמֵּא בַאֲוִיר.“ (משנה, מסכת כלים – פרק ד, משנה ג)
   • ”גִּסְטְרָיוֹת שֶׁיִּשְׂרָאֵל וְנָכְרִים מַטִּילִין לְתוֹכָהּ, אִם רֹב מִן הַטָּמֵא, טָמֵא. וְאִם רֹב מִן הַטָּהוֹר, טָהוֹר.“ (משנה, מסכת מכשירין – פרק ב, משנה ג)
   • ”ולא אמרו מוציא משקה אלא לענין גיסטרא בלבד. מאי טעמא? ... לפי שאין אומרים הבא גיסטרא לגיסטרא.“ (בבלי, מסכת שבת – דף צו, עמוד א)

2. לשון חז"ל (יהדות) בעל חיים שנפצע או מת באופן שאוסר אותו באכילה; נבלה.

   • ”אמר שמואל: עשאה גיסטרא - נבלה.“ (בבלי, מסכת חולין – דף כא, עמוד א)
   • ”נעקרה צלע מכאן וצלע מכאן, וחוליא קיימת, מהו? אמר להו: גיסטרא קאמריתו? והא רב נמי גיסטרא קאמר.“ (בבלי, מסכת חולין – דף נב, עמוד א)

גיזרון

 1. בחלק מכתבי היד של המשנה מופיע: "גִּצְטְרָה" או "גַּצְרָה" (ומשם כנראה לערבית: قَوْصَرَة⁩ (קַוְצַרַה) - סל). כנראה מלטינית: cisterna - כלי לקיבול מים; יתכן שהגיעה לעברית דרך היוונית: gēstérna) γηστέρνα). בעברית המילה קיבלה משמעות של כלי שבור הראוי לשמש רק לקיבול נוזלים מטפטפים. אחרים גזרו מיוונית: gástra) γάστρα) – סיר בישול.

 2. יסטרוב גזר ממשמעות 1, שבלשון חז"ל המשמעות של "גיסטרא" התרחב לכל דבר פגום או שבור. ויש שהסבירו אחרת את התרחבות המשמעות, שגיסטרא הוא כלי שאינו ראוי לשום שימוש מלבד קיבול זבל, ומשם התרחב לנבלה שאין לה שימוש.

מילים נרדפות

• נבלה (2)

תרגום

   כלי חרס שבור

אנגלית: sherd‏‏‏‏

ראו גם

• גֵּב
• עציץ
• אוסטרקון