גחן
יש להוסיף לדף זה את הערך: גָּחָן.
גָּחַן עריכה
| ניתוח דקדוקי - פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | |
| שורש וגזרה | ג־ח־ן |
| בניין | פָּעַל (קַל) |
- לשון חז"ל היטה את גופו לפנים, כפף את קומתו אל נמוך ממנו.
- ”איתתך גוצא גחין ולחיש לה“ (בבלי, מסכת בבא מציעא – דף נט, עמוד א)
- "אשה משלחת בנה לחברתה והיא גוחנת עליו ונושקתו ואמו אומרת הרי אוהבת אותו והיה בלבה עליה" (מדרש תנחומא פרשת נח סימן טז)
- "לאחר שהלבישו אמר לו רכוב על זה הסוס, אמר לו זקן אני תשש כחי מפני התענית, אמר לו ומה אעשה לך, אמר לו גחון והכנע צוארך, גחן לו וכנע את צוארו ודרס עליו" (פסיקתא זוטרתא אסתר פרק ו)
גיזרון עריכה
- לשון חז"ל. נפוץ בארמית.(גחין. למיגחן)
- יתכן מן גָּחוֹן.
צירופים עריכה
נגזרות עריכה
מילים נרדפות עריכה
ניגודים עריכה
תרגום עריכה
- אנגלית: squat
ראו גם עריכה
- הגיח.