ברגן

בֻּרְגָּן

לשון חז"ל מבצר, מצודה.
- ”עֲשָׂרָה מְקוֹמוֹת אֵין בָּהֶן מִשּׁוּם מְדוֹר גּוֹיִם – אָהֳלֵי הָעֲרְבִיִּים, וְהַסֻּכּוֹת, וְהַצְּרִיפִין, וְהַבֻּרְגָּנִין, וְהָאַלְקְטָיוֹת, וּבֵית שַׁעַר, וַאֲוִירָהּ שֶׁל חָצֵר, וְהַמֶּרְחָץ, וּמְקוֹם הַחִצִּים, וּמְקוֹם הַלִּגְיוֹנוֹת.“ (משנה, מסכת אהלות – פרק יח, משנה י)

הפירוש המסורתי גורס: "ברגנים" הם נקודות מאסף התבואה הכוללים בתים מותקני-דוכן, לא רחוק מ-70 אמה מגבולות העיר. ב"ברגנים" סופקו בנוסף, מזונות בתשלום.
אכדית - בּורגַנא 𒁓𒂵𒈾 בהוראת - עמוד היסוד במבנה .
סנסקריט - בראהת बृहत् בהוראת גבוה גדול סולידי חזק.
פרסית - برج‎ (בֻּרג') – מגדל. ראו לקמן, בערבית.
לטינית - burgus – מצודה. לטינית של ימי-הביניים, בהוראת "ישוב מחוץ לעיר".
יוונית עתיקה - פורגוס πύργος מגדל שמירה, מצודה.וברבות הדורות, גם בצורת - "בורגוס" βοῦργος, המקבילה לצורה הלטינית, לעיל.
ארמנית - פּוּרגוֹס բուրգն בהוראת פירמידה
ערבית - בורג' برج טירה, ארמון
סורית - בורגא ܒܘܪܓܐ בהוראת מגדל צריח מבצר קולומבריום

רמב"ם - "והבורגנין", הם כמו מגדלים עשויין לשמור הדרכים.
ברטנורא - והבורגנים, כמין שובכים, עשויין בשדות לאצור בהן פירות.
תפארת ישראל - מפרשים "ברגנין", עבור הקהל היידישאי - "וואכטהיטטע" (מגדל שמירה) לשומר הפירות בשדה.