בֹּלֶשֶׁתעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא בולשת
הגייה* boleshet
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש ב־ל־ש
דרך תצורה משקל קוֹטֶלֶת
נטיות ר׳ בּוֹלְשׁוֹת
 
תג ואקדח של הבולשת האמריקאית
  1. גוף משטרתי המפעיל שוטרים ובלשים העוסקים בתפקידי בילוש.
    • האצ"ל פוצץ את מטה הבולשת הבריטית כתגובה לגירוש המעפילים.
  2. לשון חז"ל חיילי המלך שהיו עוברים בערים ולוקחים מהסחורות והנכסים בכח.
    • בֹּלֶשֶׁת גּוֹיִם שֶׁנִּכְנְסָה לָעִיר בְּשָׁעַת שָׁלוֹם, חֲבִיּוֹת פְּתוּחוֹת אֲסוּרוֹת, וּסְתוּמוֹת מֻתָּרוֹת“ (משנה, מסכת עבודה זרהפרק ה, משנה ו)
    • ”אמר רבי יצחק: אין לך כל רגל ורגל שלא באתה בולשת לציפורי“ (בבלי, מסכת שבתדף קמה, עמוד ב)
    • הן נמאסה נחשבה אשה מגורשת, מפה ומפה אפפוה כבאלשת (הפיוט "אמה אשר שולחה חוצה" לרב האי גאון)

גיזרוןעריכה

  • מהשורש הארמי ב־ל־ש שמשמעו חיפוש. חיילי המלך נקראו כך "על שם שמחפשין ובולשים את העיר" (רש"י שבת מא,א ד"ה כבולשת).
  • בחלק מהמקורות מנוקד "בַּלֶּשֶׁת" במשקל קַטֶּלֶת, אבל בכ"י קאופמן מנוקד "בֹּלֶשֶׁת", ובתלמוד הבבלי מופיע בכתיב מלא.

ראו גםעריכה

בלש

תרגוםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  ערך בוויקיפדיה: הבולשת הפדרלית
  ערך בוויקיפדיה: הבולשת הבריטית