בְּלוֹרִית

עריכה
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא בלורית
הגייה* blorit
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש ב־ל־ר
דרך תצורה משקל קְטוּלִית
נטיות ר׳ בְּלוֹרִיּוֹת
 
גבר עם בלורית.
  1. לשון חז"ל קווצת שיער בולטת בקדמת הראש.
    • ” [אֲבָל] יוֹם תִּגְלַחַת זְקָנוֹ וּבְלוֹרִיתוֹ, יוֹם שֶׁעָלָה בוֹ מִן הַיָּם, וְיוֹם שֶׁיָּצָא (בוֹ) מִבֵּית הָאֲסוּרִים, וְגוֹי שֶׁעָשָׂה מִשְׁתֶּה לִבְנוֹ, אֵינוֹ אָסוּר אֶלָּא אוֹתוֹ הַיּוֹם וְאוֹתוֹ הָאִישׁ (בִּלְבָד).“ (משנה, מסכת עבודה זרהפרק א, משנה ג)
    • ”ארבע מאות ילדים היו לו לדוד וכולם בני יפת תואר היו וכולם מסתפרים קומי ומגדלים בלורית היו וכולם יושבים בקרוניות של זהב והיו מהלכים בראשי גייסות“ (בבלי, מסכת קידושיןדף עו, עמוד ב)
    • ”תפשה בבלוריתה, והביאה אצל משה“ (בבלי, מסכת סנהדריןדף פב, עמוד א)
    • ”אַךְ נִזְכֹּר אֶת כֻּלָּם: / אֶת יְפֵי הַבְּלוֹרִית וְהַתֹּאַר – / כִּי רֵעוּת שֶׁכָּזֹאת לְעוֹלָם / לֹא תִּתֵּן אֶת לִבֵּנוּ לִשְׁכֹּחַ.“ (שיר הרעות , מאת חיים גורי בזֶמֶרֶשֶׁת)
    • "אנחנו שנינו מאותו הכפר – / אותה קומה, אותה בלורית שיער, / אותו חיתוך דיבור, מה יש לומר?! / הן אנחנו מאותו הכפר." (שנינו מאותו הכפר , מאת נעמי שמר)

גיזרון

עריכה

מידע נוסף

עריכה
  • במקורות הכוונה בדר"כ לשיער ארוך באחורי הראש.

תרגום

עריכה

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  תמונות ומדיה בוויקישיתוף: בלורית