אַרְנָבעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא ארנב
הגייה* arnav
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש
דרך תצורה משקל אֶקְטָל
נטיות ר׳ אַרְנָבִים
 
ארנבון מצוי צעיר
  1. יונק ומכרסם קטן ממשפחת הארנביים, בעל אוזניים ארוכות וזנב קצר ופלומתי.
    • ”דתני דבי רבי ישמעאל: בגד אין לי אלא בגד צמר ופשתים, מניין לרבות צמר גמלים וצמר ארנבים נוצה של עזים והשירין והכלך והסריקין“ (בבלי, מסכת שבתדף כז, עמוד א)
    • "יש לי מותק של ארנב / שקוראים לו חיים / הוא פזיז וגם שובב, / כי הוא קל רגליים" (מותק של ארנב, מאת מיכל חזון)

גיזרוןעריכה

  • המילה משותפת לשפות שמיות נוספות - אכדית: arnabu, סורית: ܐܲܪܢܒ݂ܵܐ (אַרְנְבָּא), ארמית: אַרְנְבָּא, ערבית: أَرْنَب (אַרְנַב), געז: አረነበ (אַרְנָבּ). החוקרים משערים שצורת המילה בפרוטו-שמית היא: ʔarnab.
  • חוקר המקרא סמואל בושאר טוען שהמילה ארנב מורכבת מהפועל בעברית מקראית "אָרָה" - קצירה או עקירה, בשילוב המילה "ניב" שמשמעותה תוצר, לייצר.
  • הצורה "ארנב" גזורה לאחור מן המילה המקראית "ארנבת" וריבוייה "ארנבים" המופיע בתלמוד.

נגזרותעריכה

צירופיםעריכה

תרגוםעריכה

  • אנגלית: hare‏‏‏‏
  • ערבית: أرنب‏‏‏‏

מידע נוסףעריכה

ראו גםעריכה

סימוכיןעריכה

  • גזרון "ארנב" מתוך: מלון אבן־שושן: בששה כרכים בהשתתפות חבר אנשי מדע, כרך 1; 2003

קישורים חיצונייםעריכה

  ערך בוויקיפדיה: ארנב