פלומה
פְּלוּמָה
עריכה| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | פלומה |
| הגייה* | pluma |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | נקבה |
| שורש | |
| דרך תצורה | משקל קְטוּלָה |
| נטיות | ר׳ פְּלוּמוֹת; פְּלוּמַת־, ר׳ פְּלוּמוֹת־ |
- לשון חז"ללשון ימי הביניים נוצות רכות או החלק הרך שבנוצה.
- הילדה אחזה בידה אפרוח צהוב עטוי פלומה.
- ”אבנים שישן עליהם יעקב אבינו נעשו תחתיו במטה (כמיטה) וכפלומה“ (שיר השירים רבה, פרשה א, סימן יז)
- בהשאלה: שערות דקות רכות.
- לזן זה של האפרסק יש פלומה עדינה.
- לחיי הנער היו מכוסות בפלומת זקן בהירה.
גיזרון
עריכה- מלטינית: pluma.
- ה"ג אי ידעינן מהיכא אוושא מותבינן עלה גדפא או גילא או רוקא - מושיבין על אותו מקום כנף פלומ"ה בלע"ז רש"י מסכת חולין דף מו עמוד ב
- בספר הערוך זיהה את המילה עם הצריף בלשון חז"ל.