ארכי־

אַרְכִי־

לשון חז"ל הבכיר ביותר.
- ”יְהוּדָה בֶן טָבַי אוֹמֵר: אַל תַּעַשׂ עַצְמָךְ כְּאַרְכִי‏ דַּיָּנִים; וּכְשֶׁיִּהְיוּ‏ בַעֲלֵי הַדִּין עוֹמְדִין לְפָנֶיךָ, יִהְיוּ‏ בְעֵינֶיךָ כָרְשָׁעִים; וּכְשֶׁנִּפְטָרִים מִלְּפָנֶיךָ, יְהוּא בְעֵינֶיךָ כַצַּדִּיקִים, שֶׁקִּבְּלוּ עֲלֵיהֶן אֶת הַדִּין.“ (משנה, מסכת אבות – פרק א, משנה ח)
- ”וְלוֹט ישֵׁב, יָשַׁב כְּתִיב, אוֹתוֹ הַיּוֹם מִנּוּהוּ אַרְכִי דַיָּנִים.“ (בראשית רבה, פרשה נ, סימן ג)
- ”אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה, לְמִי שֶׁנּוֹלַד לוֹ בֵּן, רָאָה אוֹתוֹ אַסְטְרוֹלוֹגוֹס אֶחָד, אָמַר, זֶה הַנַּעַר עָתִיד לִהְיוֹת אַרְכִי לִסְטִים, צָרִיךְ הוּא לְאָבִיו לְהַשְּׁלִיכוֹ“ (דברים רבה, פרשה ד, סימן ה).