אצטרבל

אִצְטְרֻבָּלעריכה

גם איצטרביל או אסטרובל

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא אצטרובל
הגייה* itstrubal
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש
דרך תצורה
נטיות אִצְטְרֻבַּל־; ר׳ אִצְטְרֻבָּלִים, אִצְטְרֻבְּלֵי־
 
אצטרובל
  1. לשון חז"ל כלי המונח על הרחיים לקבל את החיטים הנטחנות.
  2. לשון חז"ל פרי עץ האורן.
    • ”אֵלּוּ דְבָרִים אֲסוּרִים לִמְכוֹר לַגּוֹיִם, אִצְטְרוֹבָּלִין, וּבְנוֹת שׁוּחַ וּפְטוֹטְרוֹתֵיהֶן, וּלְבוֹנָה, וְתַרְנְגוֹל הַלָּבָן.“ (משנה, מסכת עבודה זרהפרק א, משנה ה)
    • "והלא ערמה של אסטרובלין יפה מערמה של חיטין" (מדרש תנחומא, שמות, פרשת כי תשא, סימן ב')
    • בטיול אספתי אצטרובלים רבים. פתחתי אותם לחפש צנוברים אבל הם היו זכריים.
  3. שמה של בלוטה במוח.

גיזרוןעריכה

  • מיוונית: strobilos) στροβιλος) – דבר עגול, מפותל, מערבולת; תרמיל זרעי פרי האורן.
  • לשון תדמורית - "אסטרביל".
  • בעת החדשה, גם בערבית, אנגלית וצרפתית יש למילה הזו קשר עם המילה קונוס/חרוט.

צירופיםעריכה

תרגוםעריכה

מידע נוסףעריכה

  • בלשון חז"ל משמשת המילה לתיאור קונוס (של ריחיים): וגם פרי כנ"ל.
  • דברי הגמרא ”מאי אצטרובלין? תורניתא“ (בבלי, מסכת עבודה זרהדף יג, עמוד ב) פירושם על פרי התורניתא-ארז (ולא העץ עצמו).

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  ערך בוויקיפדיה: אצטרובל