קלת

קֶלֶת

קלת אטית, המאה ה־8 לפנה"ס, מוזיאון הלובר

לשון חז"ל טנא, סל קלוע לנשיאת פירות.
- ”הָעֲשִׁירִים מְבִיאִים בִּכּוּרֵיהֶם בִּקְלָתוֹת שֶׁל כֶּסֶף וְשֶׁל זָהָב, וְהַעֲנִיִּים מְבִיאִין אוֹתָם בְּסַלֵּי נְצָרִים שֶׁל עֲרָבָה קְלוּפָה, וְהַסַּלִּים וְהַבִּכּוּרִים נִתָּנִין לַכֹּהֲנִים.“ (משנה, מסכת ביכורים – פרק ג, משנה ח)
- ”זְרָקוֹ לָהּ בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ אוֹ בְתוֹךְ חֲצֵרוֹ, אֲפִלּוּ הוּא עִמָּהּ בַּמִּטָּה, אֵינָהּ מְגֹרֶשֶׁת. לְתוֹךְ חֵיקָהּ אוֹ לְתוֹךְ קַלְתָּהּ, הֲרֵי זוֹ מְגֹרֶשֶׁת“ (משנה, מסכת גיטין – פרק ח, משנה א)
- ”גם קלתות של תבואה במקלעות שבּלי זהב ומחלפות ירק־הדסים על דבשות גמלים נשאות.“ (מגילת חנניה, מאת ש' בן-ציון, בפרויקט בן יהודה)

מיוונית: kalathos) κάλαθος)‏ - סל מָאֳרָךְ. חוקרים אחדים סבורים שהמילה היוונית שאולה מהשורש העברי ק־ל־ע. אם סברה זו נכונה, המילה העברית קלת נוצרה בתהליך של שאילה כפולה - ראשית מעברית ואחר כך מיוונית. יש הסוברים כי תיבת: קלת שימשה כשם כוללני לסל שבימי קדם מונח היה לצד אבני הרחיים ושימש כעין משפך, ככתוב: ”מָכַר אֶת הָאִצְטְרוֹבָּל, אֲבָל לֹא אֶת הַקֶּלֶת, וְלֹא אֶת הַתַּנּוּר, (וְלֹא אֶת הַכִּירָיִם).“ (משנה, מסכת בבא בתרא – פרק ד, משנה ג) "קלת - היא אפרכסת שקורין טרויימוריי"ר" (רש"י שם)

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: קלתות

↑ A Dictionary of the Ugaritic Language in the Alphabetic Tradition By: Gregorio del Olmo Lete, Joaquín Sanmartín and Wilfred G.E. Watson - Brill Academic Publishers ;2003 , עמ' 690 : qlḥ