קלת

קֶלֶתעריכה

קלת אטית, המאה ה־8 לפנה"ס, מוזיאון הלובר

לשון חז"ל טנא, סל קלוע לנשיאת פירות.
- ”הָעֲשִׁירִים מְבִיאִים בִּכּוּרֵיהֶם בִּקְלָתוֹת שֶׁל כֶּסֶף וְשֶׁל זָהָב, וְהַעֲנִיִּים מְבִיאִין אוֹתָם בְּסַלֵּי נְצָרִים שֶׁל עֲרָבָה קְלוּפָה, וְהַסַּלִּים וְהַבִּכּוּרִים נִתָּנִין לַכֹּהֲנִים.“ (משנה, מסכת ביכורים – פרק ג, משנה ח)
- ”זְרָקוֹ לָהּ בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ אוֹ בְתוֹךְ חֲצֵרוֹ, אֲפִלּוּ הוּא עִמָּהּ בַּמִּטָּה, אֵינָהּ מְגֹרֶשֶׁת. לְתוֹךְ חֵיקָהּ אוֹ לְתוֹךְ קַלְתָּהּ, הֲרֵי זוֹ מְגֹרֶשֶׁת“ (משנה, מסכת גיטין – פרק ח, משנה א)
- ”גם קלתות של תבואה במקלעות שבּלי זהב ומחלפות ירק־הדסים על דבשות גמלים נשאות.“ (מגילת חנניה, מאת ש' בן-ציון, בפרויקט בן יהודה)

מיוונית: kalathos) κάλαθος)‏ - סל מָאֳרָךְ. חוקרים אחדים סבורים שהמילה היוונית שאולה מהשורש העברי ק־ל־ע. אם סברה זו נכונה, המילה העברית קלת נוצרה בתהליך של שאילה כפולה - ראשית מעברית ואחר כך מיוונית.

נראה שקלת היה שם לסל באופן כללי אך במובן ספציפי היה כזה שהיה מונח על הרחיים והיה משמש כעין משפך,
”מָכַר אֶת הָאִצְטְרוֹבָּל, אֲבָל לֹא אֶת הַקֶּלֶת, וְלֹא אֶת הַתַּנּוּר, (וְלֹא אֶת הַכִּירָיִם).“ (משנה, מסכת בבא בתרא – פרק ד, משנה ג) "קלת - היא אפרכסת שקורין טרויימוריי"ר" (רש"י שם)

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: קלתות

↑ A Dictionary of the Ugaritic Language in the Alphabetic Tradition By: Gregorio del Olmo Lete, Joaquín Sanmartín and Wilfred G.E. Watson - Brill Academic Publishers ;2003 , עמ' 690 : qlḥ