אסלה

אַסְלָה

לשון חז"ל מושב בית השימוש.
- ”מאי עור האסלה? אמר רבה בר בר חנא אמר רבי יוחנן: עור כסוי של בית הכסא.“ (בבלי, מסכת ערובין – דף י, עמוד ב)

אסלא - עשוי כעין כסא טרסקל אבל עורו הפרוס עליו נקוב לבית הכסא. (רש"י למסכת שבת, דף קלח, עמוד א)
אסלה, כסא של ברזל ובו מקום יושבים עליו להפנות מניחין אותו בבתי כסאות ונותנין עליו מכסה של עור לכסותו בו. (פירוש המשנה לרמב"ם, מסכת כלים, פרק כב, משנה י)
האסלא - בית מושב של ברזל מכוסה עור, ויושבים עליו בבית הכסא. (פירוש ר' עובדיה מברטנורא למשנה, מסכת כלים, פרק כב, משנה י)

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: בתי שימוש