אֲמוֹרָא או אָמוֹרָאעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא אמורא
הגייה* amora
חלק דיבר שם־תואר
מין זכר
שורש א־מ־ר
דרך תצורה משקל קְטוֹלָה
נטיות ר׳ אמוראים
  1. כינוי של אחד מחכמי התלמוד, שפירשו ודנו את/בדבריהם של התנאים.
    • האמורא ר' יוחנן היה בדור הראשון של האמוראים.

גיזרוןעריכה

  • המילה אמורא הינה נגזרת מהמילה "אמירה" העברית, אך המצאתה היתה בארמית הבבלית. [1] הסיומת "רא" - באל"ף ולא בה"א כמקובל בעברית - היא כמובן תוצאה מהיותה מילה ארמית במקורה.

מילים נרדפותעריכה

תרגוםעריכה

  • אנגלית: Amora‏‏‏‏

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. השורש המקביל בארמית לשורש העברי "א-מ-ר" הוא "מ-ר" - מה שאומר שהמילה "אמורא" התבססה על השורש העברי ולא על זה הארמי.