אמורא

אֲמוֹרָא או אָמוֹרָא

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	אמורא
הגייה*	amora
חלק דיבר	שם־תואר
מין	זכר
שורש	א־מ־ר
דרך תצורה	משקל קְטוֹלָה
נטיות	ר׳ אמוראים

1. כינוי של אחד מחכמי התלמוד, שפירשו ודנו את/בדבריהם של התנאים.

   • האמורא ר' יוחנן היה בדור הראשון של האמוראים.

גיזרון

• המילה אמורא הינה נגזרת מהמילה "אמירה" העברית, אך המצאתה היתה בארמית הבבלית. הסיומת "רא" - באל"ף ולא בה"א כמקובל בעברית - היא כמובן תוצאה מהיותה מילה ארמית במקורה.

מילים נרדפות

• חכם

תרגום

• אנגלית: Amora‏‏‏‏

ראו גם

• תלמוד
• חכמי התלמוד
• חז"ל

קישורים חיצוניים

• ערך בוויקיפדיה: אמוראים