יש להוסיף לדף זה את הערך: אָמוּן.

אֵמוּן

עריכה
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא אמון
הגייה* emun
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש א־מ־ן
דרך תצורה משקל קֵטוּל
נטיות ר׳ אֱמוּנִים; אֵמוּן־, אֱמוּנֵי־
  1. לשון המקרא יושר, נאמנות.
    • "הוֹשִׁיעָה יְהוָה כִּי גָמַר חָסִיד כִּי פַסּוּ אֱמוּנִים מִבְּנֵי אָדָם." (תהלים יב ב)
  2. עברית חדשה בטחונו של המאמין במושא אמונתו.
    • ” אפשר כי החכמים והמלֻמדים האמינו באמִתּת הספור הזה באותם הימים הקדמונים, ואפשר כי רק הבוערים בעם והתמימים אהבו אותו וגם נתנו אֵמון בו.“ (בן המלך והעני, מאת מארק טוויין, תרגום: דוד מרקסון, בפרויקט בן יהודה)
    • ילדים נותנים אמון בהוריהם לכך שיגנו עליהם ויפרנסו אותם.

צירופים

עריכה

תרגום

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  ערך בוויקיפדיה: אמון


השורש אמן

השורש א־מ־ן הוא שורש מגזרת השלמים.

נטיות הפעלים

עריכה
א־מ־ן עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל אָמַן אוֹמֵן

(ב׳ פעוּל: אָמוּן)

יֶאֱמֹן אֱמֹן לֶאֱמֹן
נִפְעַל נֶאֱמַן נֶאֱמָן יֵאָמֵן הֵאָמֵן להֵאָמֵן
הִפְעִיל הֶאֱמִין מַאֲמִין יַאֲמִין הַאֲמֵן לְהַאֲמִין
הֻפְעַל הָאֳמַן מָאֳמָן יָאֳמַן -אין- -אין-
פִּעֵל אִמֵּן מְאַמֵּן יְאַמֵּן אַמֵּן לְאַמֵּן
פֻּעַל אֻמַּן מְאֻמָּן יְאֻמַּן -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְאַמֵּן מִתְאַמֵּן יִתְאַמֵּן הִתְאַמֵּן לְהִתְאַמֵּן

אִמּוּן

עריכה
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא אימון
הגייה* imun
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש א־מ־ן
דרך תצורה משקל קִטּוּל
נטיות ר׳ אִמּוּנִים; אִמּון־, אִמּוּנֵי־
  1. לשון ימי הביניים אוסף תרגילים שונים המבוצע במחזוריות כלשהי, המיועד לשיפור מיומנות.

צירופים

עריכה

נגזרות

עריכה

מילים נרדפות

עריכה

תרגום

עריכה

ראו גם

עריכה


השורש אמן

השורש א־מ־ן הוא שורש מגזרת השלמים.

נטיות הפעלים

עריכה
א־מ־ן עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל אָמַן אוֹמֵן

(ב׳ פעוּל: אָמוּן)

יֶאֱמֹן אֱמֹן לֶאֱמֹן
נִפְעַל נֶאֱמַן נֶאֱמָן יֵאָמֵן הֵאָמֵן להֵאָמֵן
הִפְעִיל הֶאֱמִין מַאֲמִין יַאֲמִין הַאֲמֵן לְהַאֲמִין
הֻפְעַל הָאֳמַן מָאֳמָן יָאֳמַן -אין- -אין-
פִּעֵל אִמֵּן מְאַמֵּן יְאַמֵּן אַמֵּן לְאַמֵּן
פֻּעַל אֻמַּן מְאֻמָּן יְאֻמַּן -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְאַמֵּן מִתְאַמֵּן יִתְאַמֵּן הִתְאַמֵּן לְהִתְאַמֵּן

אָמוֹן

עריכה
 
האל המצרי אמון.
  1. אל מצרי.
    • ”אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל הִנְנִי פוֹקֵד אֶל-אָמוֹן מִנֹּא וְעַל-פַּרְעֹה וְעַל-מִצְרַיִם וְעַל-אֱלֹהֶיהָ וְעַל-מְלָכֶיהָ וְעַל-פַּרְעֹה וְעַל הַבֹּטְחִים בּוֹ“ (ירמיהו מו, פסוק כה)
    • ”הֲתֵיטְבִי מִנֹּא אָמוֹן הַיּשְׁבָה בַּיְאֹרִים מַיִם סָבִיב לָהּ אֲשֶׁר-חֵיל יָם מִיָּם חוֹמָתָהּ“ (נחום ג, פסוק ח)
  2. לשון המקרא העוסק בהוראה או בתפקיד חינוכי . פדגוג.
    • ”וָאֶהְיֶה אֶצְלוֹ, אָמוֹן: וָאֶהְיֶה שַׁעֲשׁוּעִים, יוֹם יוֹם; מְשַׂחֶקֶת לְפָנָיו בְּכָל-עֵת“ (משלי ח, פסוק ל)
  3. שם פרטי לזכר
    • ”וַיַּךְ עַם-הָאָרֶץ אֵת כָּל-הַקֹּשְׁרִים עַל-הַמֶּלֶךְ אָמוֹן וַיַּמְלִיכוּ עַם-הָאָרֶץ אֶת-יֹאשִׁיָּהוּ בְנוֹ תַּחְתָּיו.“ (מלכים ב׳ כא, פסוק כד)
    • ”בְּנֵי שְׁפַטְיָה בְנֵי-חַטִּיל בְּנֵי פֹּכֶרֶת הַצְּבָיִים בְּנֵי אָמוֹן.“ (נחמיה ז, פסוק יט)

גזרון

עריכה

2: האומן המקראי (אָמוֹן) מושווה בתרגומים ובמדרש לפדגוג היווני . ראו - ”כַּאֲשֶׁר יִשָּׂא הָאֹמֵן אֶת הַיֹּנֵק עַל הָאֲדָמָה“ (במדבר יא, פסוק יב), ובתרגום יונתן הארמי - "היכמא דטען פדגוגא למיניקה".[1]

נגזרות

עריכה

תרגום

עריכה

אל מצרי

  • איטלקית: Amon‏, Ammone‏‏‏‏
  • אנגלית: Amun‏‏‏‏
  • גרמנית: Ammon‏‏‏‏
  • יוונית: Ἄμμων‏‏‏‏ (תעתיק: Ámmōn)
  • ספרדית: Amón‏‏‏‏
  • ערבית: آمون‏‏‏‏
  • פורטוגלית: Amon‏‏‏‏
  • צרפתית: Amon‏‏‏‏
  • רוסית: Амон‏‏‏‏

קישורים חיצוניים

עריכה
  ערך בוויקיפדיה: אמון

סמוכין

עריכה
  1. אוצר כינויי עובדים : בספרות התלמוד והמדרש / ספריית "הילל בן חיים" / מאת: מאיר איילי. עמ' 78