Filenew.png יש להוסיף לדף זה את הערך: אָמוּן.

אֵמוּןעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא אמון
הגייה* emun
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש א־מ־ן
דרך תצורה משקל קֵטוּל
נטיות ר׳ אֱמוּנִים; אֵמוּן־, אֱמוּנֵי־
  1. לשון המקרא יושר, נאמנות.
    • "הוֹשִׁיעָה יְהוָה כִּי גָמַר חָסִיד כִּי פַסּוּ אֱמוּנִים מִבְּנֵי אָדָם." (תהלים יב ב)
  2. עברית חדשה בטחונו של המאמין במושא אמונתו.
    • ” אפשר כי החכמים והמלֻמדים האמינו באמִתּת הספור הזה באותם הימים הקדמונים, ואפשר כי רק הבוערים בעם והתמימים אהבו אותו וגם נתנו אֵמון בו.“ (בן המלך והעני, מאת מארק טוויין, תרגום: דוד מרקסון, בפרויקט בן יהודה)
    • ילדים נותנים אמון בהוריהם לכך שיגנו עליהם ויפרנסו אותם.

צירופיםעריכה

תרגוםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  ערך בוויקיפדיה: אמון


השורש אמן

השורש א־מ־ן הוא שורש מגזרת השלמים.

נטיות הפעליםעריכה

א־מ־ן עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל אָמַן אוֹמֵן

(ב׳ פעוּל: אָמוּן)

יֶאֱמֹן אֱמֹן לֶאֱמֹן
נִפְעַל נֶאֱמַן נֶאֱמָן יֵאָמֵן הֵאָמֵן להֵאָמֵן
הִפְעִיל הֶאֱמִין מַאֲמִין יַאֲמִין הַאֲמֵן לְהַאֲמִין
הֻפְעַל הָאֳמַן מָאֳמָן יָאֳמַן -אין- -אין-
פִּעֵל אִמֵּן מְאַמֵּן יְאַמֵּן אַמֵּן לְאַמֵּן
פֻּעַל אֻמַּן מְאֻמָּן יְאֻמַּן -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְאַמֵּן מִתְאַמֵּן יִתְאַמֵּן הִתְאַמֵּן לְהִתְאַמֵּן

אִמּוּןעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא אימון
הגייה* imun
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש א־מ־ן
דרך תצורה משקל קִטּוּל
נטיות ר׳ אִמּוּנִים; אִמּון־, אִמּוּנֵי־

שגיאת לואה ביחידה package.lua בשורה 80: module 'Module:Yesno' not found.

  1. לשון ימי הביניים אוסף תרגילים שונים המבוצע במחזוריות כלשהי, המיועד לשיפור מיומנות.

צירופיםעריכה

נגזרותעריכה

מילים נרדפותעריכה

תרגוםעריכה

ראו גםעריכה


השורש אמן

השורש א־מ־ן הוא שורש מגזרת השלמים.

נטיות הפעליםעריכה

א־מ־ן עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל אָמַן אוֹמֵן

(ב׳ פעוּל: אָמוּן)

יֶאֱמֹן אֱמֹן לֶאֱמֹן
נִפְעַל נֶאֱמַן נֶאֱמָן יֵאָמֵן הֵאָמֵן להֵאָמֵן
הִפְעִיל הֶאֱמִין מַאֲמִין יַאֲמִין הַאֲמֵן לְהַאֲמִין
הֻפְעַל הָאֳמַן מָאֳמָן יָאֳמַן -אין- -אין-
פִּעֵל אִמֵּן מְאַמֵּן יְאַמֵּן אַמֵּן לְאַמֵּן
פֻּעַל אֻמַּן מְאֻמָּן יְאֻמַּן -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְאַמֵּן מִתְאַמֵּן יִתְאַמֵּן הִתְאַמֵּן לְהִתְאַמֵּן

אָמוֹןעריכה

 
האל המצרי אמון.
  1. אל מצרי.
    • ”אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל הִנְנִי פוֹקֵד אֶל-אָמוֹן מִנֹּא וְעַל-פַּרְעֹה וְעַל-מִצְרַיִם וְעַל-אֱלֹהֶיהָ וְעַל-מְלָכֶיהָ וְעַל-פַּרְעֹה וְעַל הַבֹּטְחִים בּוֹ“ (ירמיהו מו, פסוק כה)
    • ”הֲתֵיטְבִי מִנֹּא אָמוֹן הַיּשְׁבָה בַּיְאֹרִים מַיִם סָבִיב לָהּ אֲשֶׁר-חֵיל יָם מִיָּם חוֹמָתָהּ“ (נחום ג, פסוק ח)
  2. לשון המקרא העוסק בהוראה או בתפקיד חינוכי . פדגוג.
    • ”וָאֶהְיֶה אֶצְלוֹ, אָמוֹן: וָאֶהְיֶה שַׁעֲשׁוּעִים, יוֹם יוֹם; מְשַׂחֶקֶת לְפָנָיו בְּכָל-עֵת“ (משלי ח, פסוק ל)
  3. שם פרטי לזכר
    • ”וַיַּךְ עַם-הָאָרֶץ אֵת כָּל-הַקֹּשְׁרִים עַל-הַמֶּלֶךְ אָמוֹן וַיַּמְלִיכוּ עַם-הָאָרֶץ אֶת-יֹאשִׁיָּהוּ בְנוֹ תַּחְתָּיו.“ (מלכים ב׳ כא, פסוק כד)
    • ”בְּנֵי שְׁפַטְיָה בְנֵי-חַטִּיל בְּנֵי פֹּכֶרֶת הַצְּבָיִים בְּנֵי אָמוֹן.“ (נחמיה ז, פסוק יט)

גזרוןעריכה

2: האומן המקראי (אָמוֹן) מושווה בתרגומים ובמדרש לפדגוג היווני . ראו - ”כַּאֲשֶׁר יִשָּׂא הָאֹמֵן אֶת הַיֹּנֵק עַל הָאֲדָמָה“ (במדבר יא, פסוק יב), ובתרגום יונתן הארמי - "היכמא דטען פדגוגא למיניקה".[1]

נגזרותעריכה

תרגוםעריכה

  • אנגלית: Amun‏‏‏‏
  • יוונית: Άμων‏‏‏‏
  • ערבית: آمون‏‏‏‏
  • צרפתית: Amon‏‏‏‏
  • רוסית: Амон‏‏‏‏

קישורים חיצונייםעריכה

  ערך בוויקיפדיה: אמון

סמוכיןעריכה

  1. אוצר כינויי עובדים : בספרות התלמוד והמדרש / ספריית "הילל בן חיים" / מאת: מאיר איילי. עמ' 78