ניתוח דקדוקי
|
כתיב מלא |
אלכסנדר
|
הגייה* |
aleksander
|
חלק דיבר |
שם־עצם
|
מין |
זכר
|
שורש |
|
דרך תצורה |
|
נטיות |
נ׳ אֲלֶכְּסַנְדְּרָה
|
- שם־פרטי לזכר.
- ”כשבאו בני אפריקיא לדון עם ישראל לפני אלכסנדרוס מוקדון אמרו לו ארץ כנען שלנו היא דכתיב (במדבר לד, פסוק ב) אֶרֶץ כְּנַעַן לִגְבֻלֹתֶיהָ“ (בבלי, מסכת סנהדרין – דף צא, עמוד א)
- ”א"ר אלכסנדרי כל העוסק בתורה לשמה משים שלום בפמליא של מעלה ובפמליא של מטה“ (בבלי, מסכת סנהדרין – דף צט, עמוד ב)
- ”לֹא שִׁנּוּ אֶת שְׁמָם, רְאוּבֵן וְשִׁמְעוֹן נָחֲתִין, רְאוּבֵן וְשִׁמְעוֹן סָלְקִין, וְלֹא הָיוּ קוֹרִין לִרְאוּבֵן רוֹפוּס, [...] וּלְבִנְיָמִין אֲלֶכְּסַנְדְּרָא.“ (שיר השירים רבה, פרשה ד, סימן יב)
- לשון חז"ל מיוונית: Aléxandros) Ἀλέξανδρος), הלחם בסיסים של aléxō) ἀλέξω) – אגן, וכן anḗr) ἀνήρ) – איש, גבר.