אקסיומה

אַקְסְיוֹמָה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	אקסיומה
הגייה^*	aksyoma
חלק דיבר	שם־עצם
מין	נקבה
שורש
דרך תצורה	שאילה
נטיות	ר׳ אַקְסְיוֹמוֹת; אַקְסְיוֹמַת־, ר׳ אַקְסְיוֹמוֹת־

לשון חז"ל מושכל ראשון, אמת שאין חולקים עליה. הנחת יסוד המשמשת בסיס להסקת מסקנות ו/או בסיס להנחות נוספות.
- "אל תתן יי' מאויי רשע; אל תתן אכסיומא שלי בתוכה שלא תעלה ותעשה פירות." (מדרש תהלים קב)
- ”[...]ובאמת, בכל אוצר הכרותינו וידיעותינו אין מנו מושכל ראשון – אקסיומה – יותר ודאי ומחוור ממנה“ (יסודי המציאות וההכרה, מאת אליעזר יצחק אילנאה (שינבוים), בפרויקט בן יהודה)
- "אתה חושב – זו אקסיומה – ולכן דקארט יאמר לך שאתה בהכרח קיים."
- תאהב את זה או לא, אמר לי שרלוק הבלש בסרקזם לונדוני, אבל כמדומני שעובדת זריחת השמש במזרח ושקיעתה במערב הפכה לאקסיומה זה מכבר.
- ניתן לנהל ווכוח בנושא אמוני רק עם אלה המכירים בחוסר ההתכנות של כתיבת התנ"ך בידי משה בתיבה או אצבע אלוהים-ממש, כאקסיומה.
בהשאלה: משפט מתמטי שנתון כהנחה.
- גאומטריה לא אוקלידית מתקבלת אם מוותרים על האקסיומה החמישית של אוקלידס.

מיוונית: ἀξίωμα ‏(axíōma), שמשמעותה: דבר שראוי לדעת אותו, או: עקרון מוכח מתוך עצמו.

בהחלטה 5.1 בדקדוק של האקדמיה ללשון העברית, כלל ב, הערה ב נכתב על כתיב מילים לועזיות ממוצא יווני: "מילים לועזיות שיש בהן הרצף ks נכתבות בקו"ף. כגון: מקסימום, טקסט, אורתודוקסי".
בעבר היה נהוג הכתיב "אַכְּסִיּוֹמָה", בכ"ף, חיריק בסמ"ך ויו"ד בדגש (בסמיכות: אַכְּסִיּוֹמַת־).