ניתוח דקדוקי
|
כתיב מלא |
|
הגייה* |
uriyah
|
חלק דיבר |
שם־עצם
|
מין |
זכר
|
שורש |
|
דרך תצורה |
אור + יהוה
|
נטיות |
|
- לשון המקרא שם פרטי לזכר.
- ”וַיֵּצְאוּ אַנְשֵׁי הָעִיר וַיִּלָּחֲמוּ אֶת-יוֹאָב וַיִּפֹל מִן-הָעָם מֵעַבְדֵי דָוִד וַיָּמָת גַּם אוּרִיָּה הַחִתִּי.“ (שמואל ב׳ יא, פסוק יז)
- ”...וַיִּשְׁלַח הַמֶּלֶךְ אָחָז אֶל-אוּרִיָּה הַכֹּהֵן, אֶת-דְּמוּת הַמִּזְבֵּחַ וְאֶת-תַּבְנִיתוֹ--לְכָל-מַעֲשֵׂהוּ.“ (מלכים ב׳ טז, פסוק י)
- ”אַחֲרָיו הֶחֱזִיק מְרֵמוֹת בֶּן-אוּרִיָּה בֶּן-הַקּוֹץ מִדָּה שֵׁנִית מִפֶּתַח בֵּית אֶלְיָשִׁיב וְעַד-תַּכְלִית בֵּית אֶלְיָשִׁיב.“ (נחמיה ג, פסוק כא)
- שם פרטי תאופורי (הנושא את שם האל), מן אוּר + שם המפורש.