אדם (שורש)

(הופנה מהדף אדמ (שורש))

השורש א־ד־ם הוא שורש מגזרת השלמים.

ניתוח דקדוקי לשורש
משמעות עיקרית צבע אדום. כצבע הדם.
גזרה
הופיע לראשונה בלשון במקרא

נטיות הפעלים עריכה

א־ד־ם עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל אָדַם אָדֹם יֶאֲדַם אֲדַם לֶאֲדֹם
נִפְעַל נֶאֱדַם נֶאֱדָם יֵאָדֵם הֵאָדֵם לְהֵאָדֵם
הִפְעִיל הֶאֱדִים מַאֲדִים יַאֲדִים הַאֲדֵם לְהַאֲדִים
הֻפְעַל הָאֳדַם מָאֳדָם, מָאָדָּם יָאֳדַם -אין- -אין-
פִּעֵל אִדֵּם[דרושה הבהרה] מְאַדֵּם יְאַדֵּם אַדֵּם לְאַדֵּם
פֻּעַל אֻדַּם[דרוש מקור] מְאֻדָּם יְאֻדַּם -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְאַדֵּם מִתְאַדֵּם יִתְאַדֵּם הִתְאַדֵּם לְהִתְאַדֵּם

הערות עריכה

  • בבניין הופעל התחילית הבאה לפני אהח"ע מנוקדת בקמץ קטן או בקיבוץ, כגון הָעֳמַד, הֻעֲמַד. (החלטות האקדמיה בדקדוק, עמ' 57)[1]