אדיבות

אֲדִיבוּת

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	אדיבות
הגייה*	adivut
חלק דיבר	שם־עצם
מין	נקבה
שורש	א־ד־ב
דרך תצורה	אדיב + ־וּת
נטיות

1. התנהגות נאה ומתחשבת.

   • יצחק נהג באדיבות כלפי אשתו ומשך למענה את הכסא כדי שתוכל לשבת.
   • ”(האופיצר) היה אדם מפותח ועניין אותה, אבל כשבא אליה לביקור בשעה מאוחרת בלילה, היה הדבר חשוד בעיניה והיא ענתה לו בלי כל אדיבות.“ (במדרון, מאת נחמה פוחצ'בסקי, בפרויקט בן יהודה)

גיזרון

• מחידושי אליעזר בן־יהודה.

מילים נרדפות

• נימוס
• נועם הליכות

ניגודים

• גסות רוח

תרגום

• אנגלית: courtesy‏‏‏‏
• ערבית: لطف‏‏‏‏
• רוסית: вежливость‏‏‏‏