אדיבות

אֲדִיבוּתעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא אדיבות
הגייה* adivut
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש א־ד־ב א
דרך תצורה אדיב + ־וּת
נטיות
  1. התנהגות נאה ומתחשבת.
    • יצחק נהג באדיבות כלפי אשתו ומשך למענה את הכסא כדי שתוכל לשבת.
    • (האופיצר) היה אדם מפותח ועניין אותה, אבל כשבא אליה לביקור בשעה מאוחרת בלילה, היה הדבר חשוד בעיניה והיא ענתה לו בלי כל אדיבות.“ (במדרון, מאת נחמה פוחצ'בסקי, בפרויקט בן יהודה)

גיזרוןעריכה

  • מחידושי אליעזר בן-יהודה., ע"פ אדיב, מילה שחידש גם כן, ר' שם.

מילים נרדפותעריכה

ניגודיםעריכה

תרגוםעריכה

ראו גםעריכה