אֵבֶר מִן הַחַי

עריכה
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא אבר מן החי
הגייה* ever min hachay
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש א־ב־ר; ח־י־י/ה
דרך תצורה צירוף
נטיות
 
מאכל דגים שיש בו אבר מן החי.
  1. חלק מגופו של בעל חיים שנלקח ממנו בעודו בחיים, לשם מאכל, בטרם עבר שחיטה.
    • ”וּשְׁאָר כָּל דְּרָכָיו שָׁוִים לַחַיָּה וְלַבְּהֵמָה, וְטָעוּן שְׁחִיטָה כָּזֶה וְכָזֶה, וּמְטַמֵּא מִשּׁוּם נְבֵלָה וּמִשּׁוּם אֵבֶר מִן הַחַי כָּזֶה וְכָזֶה.“ (משנה, מסכת בכוריםפרק ב, משנה יא)
    • ”וְהָאוֹכֵל אֵבֶר מִן הַחַי מִמֶּנָּה סוֹפֵג אֶת הָאַרְבָּעִים, שְׁחִיטָתָהּ וּמְלִיקָתָהּ מְטַהֶרֶת אֶת טְרֵפָתָהּ, (דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר).“ (משנה, מסכת טהרותפרק א, משנה א)
    • ”תנו רבנן: שבע מצות נצטוו בני נח – דינין, וברכת השם, ע"ז, גילוי עריות, ושפיכות דמים, וגזל, ואבר מן החי.“ (בבלי, מסכת סנהדריןדף נו, עמוד א)

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  ערך בוויקיפדיה: אבר מן החי