ניתוח דקדוקי
|
כתיב מלא |
אבסורד
|
הגייה* |
absurd
|
חלק דיבר |
שם־עצם
|
מין |
זכר
|
שורש |
|
דרך תצורה |
שאילה מלועזית
|
נטיות |
ר׳ אַבְּסוּרְדִּים
|
- סיטואציה מגוחכת שאינה מתיישבת עם ההיגיון והשכל הישר ושהאדם עשוי להגיב עליה בדרכים שונות כגון גיחוך, פליאה או פחד.
- אבסורד הוא פעמים רבות עניין סובייקטיבי: סיטואציה שנראית אבסורדית בעיני צופה מסוים עשויה להיראות כהגיונית ביותר בעיני צופה אחר.
- האבסורד משמש חומר גלם חשוב בתעשיית ההומור.
- (לוגיקה) כלי הפרכה מרכזי, בעיקר כנשען על כלל השלישי מן הנמנע, וכצורת הוכחה בדרך השלילה.
- (פילוסופיה) הפער בין החיים שאנו מנהלים לבין חוסר התכלית הברור שלהם.
- אנו חיים את חיינו בידיעה שהם חסרי משמעות לחלוטין, ובכל זאת אנו ממשיכים בשגרה על אף האבסורד שבכך.
- מלטינית: absurdus - חסר טעם, מטופש.