ניתוח דקדוקי |
כתיב מלא | אבסורד |
הגייה* | absurd |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | |
דרך תצורה | שאילה מלועזית |
נטיות | ר׳ אַבְּסוּרְדִּים |
- סיטואציה מגוחכת שאינה מתיישבת עם ההיגיון והשכל הישר ושהאדם עשוי להגיב עליה בדרכים שונות כגון גיחוך, פליאה או פחד.
- אבסורד הוא פעמים רבות עניין סובייקטיבי: סיטואציה שנראית אבסורדית בעיני צופה מסוים עשויה להיראות כהגיונית ביותר בעיני צופה אחר.
- האבסורד משמש חומר גלם חשוב בתעשיית ההומור.
- (לוגיקה) כלי הפרכה מרכזי, בעיקר כנשען על כלל השלישי מן הנמנע, וכצורת הוכחה בדרך השלילה.
- (פילוסופיה) הפער בין החיים שאנו מנהלים לבין חוסר התכלית הברור שלהם.
- אנו חיים את חיינו בידיעה שהם חסרי משמעות לחלוטין, ובכל זאת אנו ממשיכים בשגרה על אף האבסורד שבכך.
- מלטינית: absurdus - חסר טעם, מטופש.