תשר

תֶּשֶׁר

לשון ימי הביניים (צורה פיוטית של) תְּשׁוּרָה.
- ”כופר משלו אתן לו תשר. כי ממנו הון וכבוד ואושר.“ (שבעתות לארבע פרשיות, מאת אלעזר הקליר, אחרי 640, באתר מאגרים)
עברית חדשה שי, שובר; מענק כספי כלשהו המועבר כאות תודה והערכה כלפי נותן השירות, כבונוס ובלי קשר לשכר המוסכם והמשולם לו. בדרך כלל כאות הערכה על הארחה לבבית או שירות.
- התשר אינו מפחית את המשכורת החודשית שמקבלים המלצרים ממנהל המסעדה.
- ”ארוחה עסקית לשניים, כולל תשר שניתן להוסיפו לכרטיס האשראי (תופעה נדירה הראויה לשבח) עלתה 78 ש"ח.“ ("מעריב", 31 באוקטובר 1990, באתר עיתונות יהודית היסטורית)

ערך בוויקיפדיה: תשר

מדריך טיולים בוויקימסע: מתן טיפים